אירוע יום האשה הבינלאומי בבית ביאליק/ מארי רוזנבלום
אני כבר למדתי שבמקום שמופיעה השחקנית מיכל בת אדם, תמיד תחכה לי הנאה, עונג ושלווה תעטוף אותי. מיכל בת אדם הינה מקוראות השירה הטובות בארץ. היא קוראת את שירי משוררות בדרכה הייחודית. השילוב הנפלא עם הפסנתרן והזמר, חגי יודן, שאותו לא הכרתי קודם לכן, אז יש לי חגיגה ענקית. המוסיקה של סטלה לרנר מעניקה פרשנות יצירתית למלים ומפיחה בשירים נוכחות מפתיעה והבן אדם, קרי, אני, לא צריכה דבר יותר.
בחוכמה רבה החליט יקיר בן משה לערבב בין העולמות השונים של ארבע משוררות גדולות:
לאה גולדברג, זלדה, אסתר ראב ואלזה לסקר-שילר
כל אחת בדרכה השאירה אותנו רעבים לעוד.
למשך למעלה משעה קראה מיכל בת אדם את שיריהן 17 במספר, בדרכה שלה כשהיא סוחפת אותנו עימה, בלוויו של חגי יודן אשר שר משירהן אותם הלחינה סטלה לרנר.
מצרפת ארבעה שירים להנאתכם.
שִׁירַת אִשָּׁה/ אסתר ראב
בָּרוּךְ שְׁעַשָׂנִי אִשָּׁה
שֶׁאֲנִי אֲדָמָה וְאָדָם,
וְצֶלַע רַכָּה
בָּרוּךְ שֶׁעָשִׂיתָנִי
עִגּוּלִים עִגּוּלִים
כְּגַלְגָּלֵי מַזָּלוֹת
וּכְעִיגוּלֵי פֵּרוֹת,
שֶׁנָּתַתָּ לִי בָּשָׂר חַי
פּוֹרֵחַ,
וַעֲשִׂיתָנִי כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה
נוֹשֵׂא פְּרִי.
שֶׁאֲנִי אֲדָמָה וְאָדָם,
וְצֶלַע רַכָּה
בָּרוּךְ שֶׁעָשִׂיתָנִי
עִגּוּלִים עִגּוּלִים
כְּגַלְגָּלֵי מַזָּלוֹת
וּכְעִיגוּלֵי פֵּרוֹת,
שֶׁנָּתַתָּ לִי בָּשָׂר חַי
פּוֹרֵחַ,
וַעֲשִׂיתָנִי כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה
נוֹשֵׂא פְּרִי.
המלאך/ לאה גולדברג
שמלתו הגסה ופניו הדלים מהביע
מעולם לא ראו את ההוד בנהרה הנצחית
מצ ייר על תכולתו השטוחה של רקיע
ילדותי בנגון מפוחית
ואולי משום כך הוא שוכן לצדו של הפלא
בלי תמיהה, וכנפו הכבדה.........
ערב יום הכיפורים /זלדה
בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים
הִפְלַגְנוּ
מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ.
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה לָנוּ
רֵאשִׁית הַזְּמַן
בְּדִמְמַת אִי שֶׁהֵאִיר
יָם
בְּנֵרוֹת –
שָׁם אִמַּצְתָּ אוֹתִי אֶל לִבְּךָ הַדּוֹאֵב
לִפְנֵי הַכֹּל יָכוֹל
בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כֻּלָּם
בְּטֶרֶם תִּהְיֶה אֶחָד מִן הָעֵדָה
בַּהֵיכָל
אֶחָד מִן הָעֵצִים
בַּיַּעַר.
פרידה / אלזה לסקר שילר
אך אתה מעולם לא באת עם הערב
ישבתי בגלימת כוכבים.
... בפעם דבר בפתח ביתי,
היה זה ליבי שלי.
הוא תלוי כעת בכל משקוף,
גם בדלתך;
בינות לפרחי ורד-אש כבה
בחום מקלעת הפרחים.
שצבעתי לך את השמים בגון אוכמניות
בדם לבי,
אך אתה מעולם לא באת עם הערב
... עמדתי שם בנעלי זהב.