הופעה של החברים של נטאשה בנמל תל אביב/ נטע זינגר 

ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה - החברים של נטאשה בהופעה "שינויים בהרגלי הצריחה"
האנגר 11 נמל ת,א, 4.2.17

וואו.
הבעיה עם הופעות טובות היא שרמת האנדרנלין כ"כ גבוהה בסופן, שאתה לא ממש יודע מה לעשות אחרי שההופעה נגמרת.
לי זה קרה במוצ"ש בהופעה של החברים של נטאשה, בהופעה  הראשונה בסבב ההופעות של "שינויים בהרגלי הצריחה". 
האלבום, השני במניין האלבומים של החברים של נטאשה, יצא בשנת 1991 בתקופה של עושר מוסיקלי ברוק הישראלי הן מבחינת אלבומים פורצי דרך (1900? של פורטיס סחרוף, "זה רק אור הירח" של אביב גפן ועוד)  והן מבחינת פריצה של להקות (רוקפור, המכשפות, כרמלה גרוס ואגנר ועוד). האלבום הותיר חותם בדמותם של 13 שירים (12 הוא לא ממש שיר, קטע קצר שמוקדש ליוסי אלפנט המפיק המוסיקלי של האלבום, שנפטר זמן קצר לאחר צאתו) שכל אחד מהם הושר בפי כל הקהל המשולהב והנרגש שנכח בהאנגר.

הסאונד הבינוני , הבלבול הקטן בין שיר 3 ל-4 (אני אוהב אותך ועוד נגיעה) וההתחלה העייפה והלא כ"כ מדויקת בשירה לא הפריעו להנאה מהשירים , שנוגנו לפי סדר הופעתם באלבום:
בדקה אחת שפויה, אל תתפשטי לי, אני אוהב אותך, עוד נגיעה, עשי לי את המוות, שני סיפורי אהבה קטנים, סדר עולמי חדש, על קו הזינוק, איש בלי נצח, על הסף, לא שבר משבר, כמעט אופטימי ,אם כבר לבד...

חברי הלהקה (המקוריים, פרט לאחרון):

מיכה שטרית בשירה וגיטרה
ארקדי דוכין בשירה, קלידים וגיטרה
ז’אן פול זימבריס על התופים
מיקי הררי על הגיטרות
ונגן הבס  גולן זוסקוביץ’

הוכיחו , לא הרבה אחרי שההופעה התחילה , שאבני הדרך שהם הותירו באלבום ובכלל ישארו איתנו עוד הרבה זמן. 

בחלק השני של ההופעה, מה שנקרא הדרן ראשון - הקהל היה דרוך וכבר מזמן עמד על הרגלים (גם בפרונט של הבמה, ארקדי ביקש מהאבטחה לשחרר ולאפשר...ובצדק!!) בציפייה לפיצוץ שלא איחר לבוא עם שירים מהאלבום הראשון (החברים של נטאשה, 1989) ומהאלבום השלישי, המופתי בעיניי, רדיו בלה בלה (1994):  יש זמן, פרדי על הבוקר, רדיו בלה בלה, אני לא רוקד כשעצוב, עכשיו אני, שברי את הטלויזיה. 

כמויות האנרגיה , לאורך כל ההופעה ובעיקר בחלקה השני, שזרמו מהבמה לקהל ובחזרה -  נתנו לרגע תחושה שחזרנו לשנות ה-90 העליזות ולעושר המוסיקלי שעף עלינו מכל עבר בכל אמצעי מדיה שהיה קיים (בעיקר רדיו וטלויזיה. פחות אינטרנט...בכל זאת, טרום שנות ה-2000)
גם חלקם הסוליסטי של ארקדי דוכין ומיכה שטרית לא נפקד מן ההופעה:  "מסמרים ונוצות" מתוך אלבומו המצוין של מיכה שטרית "מסמרים ונוצות" (1998) ו"טמבל" של ארקדי דוכין מתוך "רוצה ויהיה" (1989) - ארקדי דוכין שר ויסוצקי.

ההופעה נחתמה, איך לא, עם השיר "נאמר כבר הכל". למי שעוד מתלבט, אל!! 
רוצו להנות ולהיזכר.

כתבה וצילמה: נטע זינגר

צילום וידאו: ערן שפיגל

עורך מדור מוזיקה: שחר כהן. לתגובות/פניות -  https://www.facebook.com/shaharole/
לכתבות נוספות במדור המוזיקה "בכיוון הרוח"