שיר:
אם / גבריאל דבוש

אִם תְּבַקְּשׁוּ לְהָסִיר

אֶת רִקְמַת שִׁירָתִי,

לֹא יִתְגַּלּוּ מַעֲרֻמַּי

לְעֵינֵיכֶם.

רִקְמַת שִׁירָתִי,

הִיא נַפְשִׁי

הַפּוֹעֶמֶת בְּקִרְבִּי.

וְיֵשׁ בִּי גַּם דַּעַת וְגַם בַּעַת

לְרֹב מִשְׁתַּבֶּשֶׁת הַדַּעַת,

מוּל שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַבַּעַת

וְאָז , עוֹלָה וְצָפָה בִּי

הַחֶמְלָה הַזּוֹ , עָלַי,

כְּמִיהוֹת וּתְפִלּוֹת

שֶׁשָּׁכַחְתִּי בְּמַחְסַן נְעוּרֵי

מַכּוֹת בִּי לָצֵאת וְלָדַעַת,

לְהִשְׁתַּחְרֵר וְלָגַעַת

רַק לָגַעַת.

* גבריאל דבוש- משורר.

.