אירוע עלייה לקברו של הסופר והמשורר פנחס שדה השנה -23 למותו/ בלפור חקק

בי"ז בשבט תשע'ז מלאו 23 שנים לפטירתו של הסופר והמשורר פנחס שדה. יצירתו "החיים כמשל" שפורסמה ב-1958 חוללה סערה, וב-1968 יצאה מהדורה חדשה בהוצאת "שוקן" ומאד הפך פ' שדה לדמות מובילה בספרות העברית.  מוקיריו ושוחרי יצירתו עולים מדי שנה לקברו לקיים אשכבה ליד קברו בהר המנוחות בירושלים ולקרוא שירים על קברו.

מיכל שין, חברתו לחיים של פנחס שדה, יזמה את העלייה לקבר מאז מותו של הסופר. אני זוכר שנרתמתי לזה באותה תקופה, בהיותי אז יו"ר סניף ירושלים של אגודת הסופרים העברים. נהגתי בשנים הראשונות לקיים סיור ספרותי בעקבות יצירת פנחס שדה בימים שקדמו ל"יום השנה" (יארצייט), וגם לקיים את הנוסח המסורתי של האשכבה. התברר לי שבאופן לא מקרי, מתאימה לפנחס שדה אשכבה בנוסח עדות המזרח והספרדים. מיכל שין סיפרה לי שבשנותיו האחרונות התחיל להתפלל ואמר לה שהוא אוהב להתפלל בנוסח הספרדי. כל שנה אנו נוהגים לפתוח "פתיחת אליהו" מן הזוהר, ואחר כך אנו מקיימים אלפא ביתא של השם "פנחס נשמה", ובעקבות זה לקיים אשכבה ("והחכמה מאין תימצא") וקדיש לזכרו.

גם השנה התקבצו סופרים ומשוררים סביב הקבר. מזג אוויר סוער מאוד היה השנה בי"ז בשבט, וחלק מן הקרואים לא הגיעו. אך האירוע התקיים. שמחנו שהשנה הצטרף אלינו הסופר והחוקר אלי אשד (מנהל אתר "יקום תרבות"). קראנו משיריו של פ' שדה על הקבר לאחר שיחה של אשד על יצירתו של שדה ובעיקר התמקד על פן לא ידוע: סיפורי קומיקס שכתב פנחס שדה לילדים. לאחר מכן התכנסנו בקפה "פיקולינו" בנחלת שבעה בירושלים.

חוקרי התרבות רובי קסל ואלי שי אמרו אף הם דברים על פנחס שדה. חשוב לציין, שרובי קסל הוא בעצם קרוב המשפחה היחיד שמגיע ליארצייט של פנחס שדה. אמו של שדה היא ממשפחת קרוכמל (משפחתו של הרנ"ק, מחבר "מורה נבוכי הזמן"), וגם אמו של קסל היא ממשפחת קרוכמל.

שמחתי שהפעם הצטרפו גם צעירים בני שלושים פלוס לעלייה לקבר, כדור המשך של השוחרים את יצירתו של פנחס שדה.

פנחס שדה הטביע חותם בספרות העברית בספרו "החיים כמשל", אך הגיעה השעה לבחון את גדולתו כמשורר ואת השפעתו על השירה העברית ועל דורות של משוררים שצמחו כאן בשנים האחרונות.