בסד

פרשת וארא/ צב'יה כהן

אקדמת דברים

פרשת וארא פותחת בדברי השם אל משה לאחר שמשה ואהרן חוזרים משליחותם אצל פרעה. תוצאתה של שליחות זו היא שפרעה מכביד את ידו על העם ומורה כי מעתה יקוששו בעצמם את הקש לליבון הלבנים, מבלי להפחית את כמות הלבנים הנעשית. בצר לו על עם ישראל, משה שב אל השם ואומר: "אדני, למה הרעתה לעם הזה? למה זה שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה' כב, כג'). בתשובה לטענות משה, השם אומר אל משה "עתה, תראה  אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם" (שמות ו' א'). אולם בטרם מפרט השם את אשר יקרה, השם פותח תחילה בהסבר על הנהגת פועלו של השם בעולם. ההסבר מתרכז בשמותיו השונים של השם. שמות אלה הינם כוחות רוחניים שונים, בהם פועל השם, ועל פיהם הוא מנהיג את עולמו. ראשית, אומר הקדוש ברוך הוא למשה  "אני ה'". משמעותה של אמירה זו היא שהשם שלח את משה לפרעה כדי לגלות את שמו לעם ישראל באמצעות פרעה. זהו גילוי של כוחו של השם במציאות העולם הזה ב"שם הויה". עוד אומר השם כי הוא נגלה אל האבות אברהם יצחק ויעקב בשמו "אל שדי" וכי ב"שם הויה" לא נודע להם. מן הכתוב עולה כי הסבר זה על שמותיו השונים של השם הוא בעל חשיבות גדולה והוא אף קודם לדוחק השעה של עם ישראל. ידיעת שמות השם בהם הוא מנהיג את העולם, חשובה כי היא מבססת לא רק את גאולת עם ישראל ממצרים, אלא את קיומו של העולם כולו ובכלל זה את קיומו של עם ישראל כעם השם הנבחר. על כך ועוד במאמר להלן.

שמות השם מה בין "אל שדי" ל "שם הויה"

השם "אל שדי" הוא השם בו  הקדוש ברוך הוא מסר לאבות מידע על העתיד לקרות עם זרעם, עם ישראל. בשם זה, נודע לאבות על שיעבוד ישראל העתיד להיות במצרים, על יציאת מצרים, על הברית שיכרות השם בעתיד עם עם ישראל, על הגאולה הסופית ועוד. שם זה מעיד על הנהגת השמיים על פי סדר קבוע. הוא אמנם מתייחס להבטחות שניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא, ואשר מתפשטות אל עתיד לא קצוב בזמן, אך יש בשם זה גם צמצום והגבלה. הצמצום וההגבלה משמעם כי בעתיד, בהתאמה עם מעשי עם ישראל לדורותיו, יהיה זמן מסוים וברור בו תתגשמנה ההבטחות האלוקיות שניתנו לאבות האומה, והן תצאנה מן הכוח אל הפועל. אם כך, השימוש בשם "אל שדי" בהבטחה האלוקית משמעו הגבלה וצמצום של ההבטחה ושל מועד קיומה לזמן כלשהו בעתיד, תוך וודאות שההבטחה האלוקית אכן תתקיים. השם "אל שדי" מתגלה עוד מראשית הבריאה. כך כותבת הגמרא, כי בעת שנברא הרקיע היה הולך ומתפשט בלי גבול עד שאמר הקדוש ברוך הוא לעולמו די ונעצר הרקיע מלהתפשט עוד (גמרא, מסכת חגיגה). אם כך, שם זה מעיד על גבול וצמצום שנקבעו בעת הנהגת הבריאה, החלים גם על הבטחות השם שניתנו לאבות ביחס לעם ישראל בעתיד. זמנן של הבטחות השם בשם זה לצאת מן הכוח אל הפועל, יגיע בוודאות בעתיד.

לעומת המידע על העתיד לקרות עם זרעם של האבות בעתיד, כאשר היה מדובר בחייהם האישיים של האבות הקדושים, נגלה אליהם השם בשם נוסף בעל כוח רוחני שונה, זהו "שם הויה". הרמב"ן  גורס כי הקדוש ברוך הוא לא נודע לאבות בשם זה אלא כאשר הגיע זמנם של האבות לקבל שכר על פועלם בעשיית רצון השם. זהו השם שהקדוש ברוך הוא פועל בו בהווה ובמציאות כדי ליתן שכר לעושי רצונו מחד גיסא, וכדי לתת גמול ועונש לעוברים על חוקותיו מאידך גיסא. כאשר מגיע הזמן למימוש שכר ההבטחה האלוקית ולהתגשמותה אז פועל השם במציאות ב"שם הויה". מדובר בהנהגה ניסית מעל ההנהגה והסדר של מערכות השמים. כך זכו האבות בפרטיות חייהם לניסים גלויים שעשה להם הקדוש ברוך הוא בפועלו ב"שם הויה". למשל, הקדוש ברוך הוא מנע בדרך ניסית את שריפת אברהם בכבשן האש, הביא מלקות ומגפה על פרעה ואבימלך שחשקו בשרה אמנו לעצמם, ונתן לשרה ואברהם בן בערוב ימיהם. אם כן כאשר השם פועל ב"שם הויה" הוא פועל בהנהגה נסית פרטית במציאות העולם הזה.

בין "וירא" ל "וארא"

פרשת וירא בחומש בראשית, פותחת בהתגלות האלוקית לאברהם באלוני ממרא, ומגלה את החיבור הרוחני הקיים בין ההתגלות האלוקית לאברהם, ראייתו הרוחנית של אברהם, ראייתו את מלאכי השם, ויראתו של אברהם את השם. ההתגלות לאברהם היתה ב"שם הויה" למען סיוע אישי וניסי לאברהם. כזכור אברהם מל את עצמו בגיל 99 , ושנה לאחר מכן נולד בנו יצחק. כאשר הקדוש ברוך הוא פועל ב"שם הויה" הוא פועל במציאות העולם הזה שהיא מציאות מדודה ומוגבלת. לעולם הזה יש מגבלה של קץ ושל סוף. כל חפץ חומרי תחת השמים מתכלה. גם שנות האדם בעולם הזה קצובות. מגבלה זו באה לידי ביטוי גם בלשון הקודש, הכוללת את עשרים ושתיים אותיות האלף בית. האות הראשונה היא אלף (א) ואילו האות האחרונה היא תו (ת). כל מה שמסתכם בין האותיות אלף עד תו (א – ת) בא לידי מימוש וסיום בעולם הזה. אם כך, אומר השם למשה בפסוק א' עתה תראה את אשר... בעוד הפרשה פותחת בפסוק ב' באות אלף של המילה וארא.  התו (ת) של "תראה" והאלף (א) של "וארא "הם ביטוי רוחני בלשון הקודש לפעולת השם ב"שם הויה" במציאות, כלומר להתגשמות ומימוש ההבטחה האלוקית בעולם הזה. זהו הזמן בו המידע שמסר השם לאבות בשם "אל שדי" מתגשם במציאות מתחילתו ועד סופו. תחילתו ביציאת ישראל ממצרים וסופו בגאולת העם והארץ. בין האלף והתו כמו גם בין התו והאלף מתרחשת במציאות גאולת ישראל הראשונה ממצרים וגאולת ישראל האחרונה בארץ ישראל. אם כן פרשת וירא עוסקת בהבטחה אלוקית לעתיד בשם "אל שדי" בעוד פרשת וארא מדברת במימושה בשל ההבטחה האלוקית במציאות ההווה על ידי "שם הויה".

הנהגה נסית ב"שם הויה" ביציאת מצרים

כדי להוציא את בני ישראל ממצרים נדרש גילוי של השם המפורש על ידו פועל השם במציאות, הוא "שם הויה". שם זה מסוגל להנהגה ניסית עליונה במציאות, למעלה מכל סדר וצמצום. זהו השם שהאבות זכו בשלו לניסים בחייהם הפרטיים, ועתה הגיע זמנו של עם ישראל לשכר במציאות על ידי הנהגה ניסית זו ביציאת מצרים. השם יתברך בכבודו ובעצמו בא לגאול את עם ישראל ממצרים. לכן, כל מערכת הטבע השתנתה על ידי מכות מצרים. הנהגה ניסית זו בשם זה גילתה את ריבונותו המלאה של הבורא על כל מה שברא. ריבונות זו נתגלתה ביד חזקה ובזרוע נטויה באותות ובמופתים. שליחותו של משה אצל פרעה נועדה אם כן ראשית לכל לגלות את השם הזה לעם ישראל על ידי פרעה. לכן אמר השם למשה "אני ה'". כך יש להבין את דברי השם המסביר למשה כי רק עתה מגיע הזמן לקיום ההבטחה האלוקית לשחרר את עם ישראל משעבוד מצרים. רק עתה, לצורך עשייתו של נס יציאתו ממצרים של עם שלם, יתגלה השם לעם ישראל על ידי פרעה ב"שם הויה", בעת מימוש הבטחת הגאולה ממצרים.

מהותה של ההנהגה הנסית ב"שם הויה" בגאולת מצרים

עם ישראל נגאל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה באותות ובמופתים, אנו קוראים בהגדת הפסח. מכות מצרים אחת לאחת, היו בגדר אותות ומופתים, קריעת הים היתה נס גלוי מעל הטבע, וכולם נעשו ביד חזקה ובזרוע נטויה. כל אלה הינם ביטויים להנהגה הנסית ב"שם הויה" לה זכה עם ישראל בגאולת מצרים. אותות- משמעם מעשה סמלי שיכול להיות מעל הטבע, אך גם בגדר הטבע. יש באות מסר רוחני שמועבר על ידי השם או נביאיו, כך מפרש המלב"ים. מופת לעומת זאת הוא מעשה על טבעי הנעשה בשמים או בארץ בכוונה לגלות את שם השם ואת מלכותו על כל מה שברא. קריעת ים סוף היתה מופת גדול מעל הטבע וגילתה את מלכות השם על עולמו ובפרט על הים שברא. כך, מסופר עוד כי על המלך חזקיהו נגזרה מיתה במחלה, אולם השם הצילו והאריך את חייו בעוד חמש עשרה שנים בשל דרגת הביטחון שגילה בקדוש ברוך הוא. השם נתן לחזקיהו סימן על ביטול גזירת המוות, בכך שהצל בשעונו של המלך חזקיהו חזר עשר מעלות לאחור בניגוד לטבע. חזרת הצל בשעון עשר מעלות לאחור היתה אות, וסימלה את חזרת הגלגל לאחור וביטול גזירת המוות מעל חזקיהו (ישעיהו לח' ז' – כב')

יציאת מצרים נעשתה ביד חזקה ובזרוע נטויה. האותות המופתים והניסים הגלויים שעשה השם לעם ישראל ביציאת מצרים נעשו בכוח, ותוך מאבק בכוחות הנמוכים יותר של פרעה, שהתנגד לשחרר את עבדיו. גילוי מלכותו של הבורא על כל מה שברא תוך שינוי הטבע, מוכרחה לבוא בעקבות ניצחון של ההנהגה הרוחנית של השם על כוחות הנחש הנמוכים הנמצאים בגויים. אצל פרעה היו כוחות אלה חזקים במיוחד, ולכן, במאבק בין כוחות הנהגת השם הרוחניים לבין הכוחות הנמוכים של פרעה, נדרשה יד חזקה למלחמה בהם, וזרוע נטויה שנפרשה משמים. היד החזקה היא כוח גדול ורב של מלאכי השם שנלחם מול פרעה והזרוע הנטויה היא מעטה של כוחות רוחניים עליונים נוספים הנמצאים בהיכון. כדברי המפרשים ספורנו ורמב"ן, מדובר בגיוס של כל הכוחות הרוחניים הצריכים למלחמה כי "אם לא ישוב החוטא, מוכנה הזרוע הנטויה לשוב ולהכות". כל אלה הם תנאים הכרחיים לגילוי ההנהגה הנסית מעל הטבע כפי מעשי השם במציאות בפועלו ב"שם הויה". 

סיכום

מתחילת הבריאה אנו מבינים כי בעולם התיקון מתקיים מאבק תמידי בין הנהגת הכוחות הרוחניים של הקדוש ברוך הוא שהתגלמו באדם הראשון ובין הכוחות הנמוכים שמוצאם בנחש. מאבק זה מקבל לבושים שונים בעולם התיקון, והאדם היהודי נדרש משך כל חייו לשים מאבק  רוחני זה בראש מעייניו. בכך מקיים האדם את תכליתו הרוחנית ועושה רצון השם בעולם. האדם זוכה כל חייו לניסים, בעיקרם הם ניסים נסתרים. עם זאת, ישנם מצבים בהם השם מגלה את הנהגתו בעולם בדרך של ניסים גלויים מעל הטבע ומקיים את הבטחתו לעם ישראל במציאות גופא. כדי לזכות לכך, עלינו להתמיד במאבק עם הכוחות הנמוכים ולנצחם, ולעשות לגילוי מלכות השם בעולם בכל דרך. בכך, נזכה במהרה לנס הגלוי של הגאולה. לו יהי.