*
 
הָאִירוּ הָעֵינַיִּם
בְּעֲלִילוֹת אֶמֶת

הָאִירוּ הָעֵינַיִּם

בְּאֲרֻבּוֹת אֶמֶת

כִּי רַב הַחושֶׁך רַב כַּעֵת

רוֹקֶדֶת הַדֻּבָּה בַּיְעֲרוֹת

רוֹקֶדֶת עֲצוּבָה בַּיְעֲרוֹת הָעֲלוּבִים

הָרוּחַ מִתְנוֹדֶדֶת לַכְּפָרִים

כּוֹכָב כָּבֵה בִּשְׁמֵי הָעַקְרַבִּים

מַשְׁכִיב הַחוֹשֶׁך אֶת הָאוֹר שֶׁיֵרָדֵם

שׂוֹרֵף הַבֹּקֶר אֶת הַטַּל שֶׁיֵעַלֵם

מֵקִיץ נִידוֹן מָלְכוּת שֶׁיְּרָגֵם

וְהַבֻּבּוֹת – הֵן אֲמוּנוֹת

כִּי רַק רְחִימָא יְרַחֵם.
 
 
*
 
מַה עוֹשׂוֹת הַצַּפְצָפּוֹת וּמַה אֲבְנֵי הַמִּדְרָכָה

וּמַה הַשְׁלוּלִית וְהַבְּרֵכָה,

הֵן מְחַכּוֹת לַיְקָרִים

שֶׁיַחְזְרוּ לִמְקוֹמָם מִן הַבְּקָעוֹת וְהֶהָרִים.

וְאִם אֶחָד אֵינֶנּוּ שָׁב

חוֹשְׁבוֹת הן הָאֶחָד שׁוֹבָב,

כָּךְ חוֹשְׁבוֹת הֵן בִּתְחִילָה

וּמְקַווֹת הֵן שֶׁיַצְלִיחַ וְאַף שׁוֹלְחוֹת תְּפִילָה.

וּתְפִילָתַן נִידַחַת לַמְחוֹזוֹת הָרְחוֹקִים

לְכִּיכְּרוֹת עָרִים שְׁכוּחוּת וְלַשְׁוָקִים,

וּבַּן אֶת שְׁמָן יִתְנוּ לוֹ הוּא כָּתוּב בַּיְעָרוֹת עַל הָעֵצִים

וּבַשָׁמַיִם עַל חוּדֵי הַכּוֹכָבִים הַנְּעוּצִים.

וְיִשְׁאָלוּ לוֹ מַה יִרְצֶה וּמַה יאֹהַב

וּכְשֶׁיַגִיד יַתְקִינוּ זֹאת מִיָד עַכְשָׁו,

וְאִם הוּא לֹא חָזַר כִּי הוּא אוֹהֵב אוֹ נֶאֵהַב

רַק יַרְכִּינוּ עֵינֵיהֶן מִיָּד וַדַּאי לַשָּׁוְא.

וְאִם הָהֵלֶך הוּא לֹא חָזַר מִן הַדְּרָכִים

הֵן נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ אֶת הָאֶחָד אוׁ רַק אֶת שְׁמוֹ מִבַּעַד לַשְׁחָקִים.

כִּי סוֹדוֹת גְּלוּיִים הֵן וְשְׁמוּרוֹת הֵן לַהוֹלְכִים

וּתְפִילָתַן הַפַּעַם בָּאָה בַּבְּרָקִים.
 
* טלי בן -ענת-משוררת,וסופרת ילדים, תושבת הגליל.