בסד

פרשת וישב/ צב'יה כהן

אקדמת דברים

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". (בראשית לז' א')" פרשת וישב פותחת בישיבתו של יעקב בארץ כנען. לישיבה זו משמעות רוחנית המתייחסת לתפקידו הרוחני של יעקב אבינו בעולם. כזכור מפרשת תולדות, יעקב אבינו הוא ממשיכם הרוחני של הוריו יצחק ורבקה, ושל סבו וסבתו אברהם ושרה בעבודת תיקון חטא אדם הראשון. הוא זה הממשיך את דרכם הרוחנית, להבדיל מאחיו עשיו, שוויתר על הבכורה ועל עבודת השם. בפרשה הקודמת, וישלח, מקבל יעקב שליחות מיוחדת והיא לעשות את עבודת תיקון החטא דווקא בארץ זרה, במקום שאין נוהגים בו כללי הנהגת הקדושה של השם. שליחותו הרוחנית של יעקב לעבודת השם בתיקון החטא, נעשית במשך עשרים ואחת שנים בחרן, אצל לבן אחי רבקה. השאלות העולות מכך הן : מדוע צריך היה יעקב לעזוב את בית הוריו, את ארץ הקודש, וללכת אל ארץ זרה לביתו של אדם שאין בינו ובין הנהגות השם דבר, ומהי משמעותה הרוחנית של שליחות זו בעשיית הרצון האלוהי. תשובות לשאלות אלה יבהירו בהמשך את המשמעות שיש לישיבתו של יעקב דווקא בארץ מגורי אביו, בארץ כנען, כאמור בפרשה.

לב ליבו של תיקון החטא הקדמון: עשיית הרצון האלוהי בכל מקום

כזכור מפרשת בראשית, יסודו של חטא אדם הראשון הוא במאבק הרוחני הראשוני שניטש בין הנחש ובין אדם וחווה. במאבק ראשוני זה ניצח הנחש שהצליח לפתות את אדם וחווה לאכול מפרי עץ הדעת. משמעותו הרוחנית של החטא ברורה: אדם וחווה כשלו מלעשות את רצון השם שלא לאכול מפרי עץ הדעת, משום שהם נכנעו להשפעה של כוח אחר שהכתיב להם את מעשה החטא.

מאז אותו חטא קדום נולדים בני האדם לתוך עולם הקרוי "עולם התיקון". תכלית קיומו של עולם התיקון ובני האדם בו היא אחת: לתקן חטא יסודי זה. כיצד מתוקן החטא? על יד כך שהאדם היהודי נלחם בכל ההשפעות הזרות שיכולות להניא אותו מלעשות את רצון השם. המלחמה הרוחנית הזו עומדת ביסוד עבודת השם וניצחון בה פירושו עשיית רצון השם ותיקון כניעת אדם הראשון לנחש. מי שעומד בראש התיקון בעולם הזה הוא עם ישראל, עמו הנבחר של השם. זוהי אם כן תכלית העולם הזה ותמצית תכלית קיום האדם היהודי על פי היהדות. כל היתר, הם התפתחויות רוחניות וגלגולים של תיקונים על פי הדור והעניין. נשמת אדם הראשון מייצגת מהות רוחנית נעלה ונשגבת מעל מושגי העולם הזה, וממנה נובעות כל נשמות עם ישראל לדורותיו. הנחש מייצג מהות רוחנית נמוכה הרבה יותר, היא הנפש השייכת לעולם הזה. מהות רוחנית זו, על פי היהדות, נמצאת בבני אנוש או בני נח, הם הגויים בני אומות העולם. מאז החטא, ניטש מאבק בכל דור ודור בצורות שונות, בין הכוחות הנשגבים של עם ישראל העושה או אמור לעשות את רצון השם, ובין הכוחות הנמוכים יותר המיוצגים על ידי אומות העולם, שמקורם כאמור בנחש. המאבק הרוחני הזה הוא מאבק דיכוטומי: יהודי שאינו נכנע להשפעות הזרות של עמי העולם, נחשב כמי שמנצח במאבק הרוחני, כמתקן את חטא אדם הראשון ולכן הוא נחשב כעושה רצון השם. יהודי שאינו נוהג לפי כללי הקדושה של עם ישראל, ואינו עושה רצון השם, בהכרח נתון להשפעות זרות של הגויים, והוא בבחינת מי שנכנע מחדש למהות הרוחנית הנמוכה שמקורו בנחש. הוא גם אינו מתקן את חטא אדם הראשון. מכאן יש להבין כי לב ליבו של המאבק הרוחני בין היהדות לדתות האחרות הוא המאבק על הימנעות מהשפעות זרות נמוכות יחסית ליהדות. זהו המאבק לעשיית רצון השם על פי התורה והמצוות. מאבק זה מתנהל בכל דור, במקומות שונים בעולם, בדרגות שונות של קדושה. 

תיקון חטא אדם הראשון בנכר

תיקון חטא אדם הראשון מדור לדור, נעשה כאמור במדרגות רוחניות שונות. קיימת זיקה בין הדרגה הרוחנית של התיקון ובין מקום עשיית התיקון. הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר היא תיקון החטא בדרגת הנשמה בארץ ישראל. דרגות התיקון ומקומות התיקון נמשלים למעגלים המצויים זה בתוך זה. ככל שהמעגל מצטמצם דרגת הקדושה בו עולה. כך, ארץ ישראל שהיא ארצו של השם, נמצאת בדרגת הקדושה הרוחנית הגבוהה ביותר מכל ארצות העולם (קדושה במשמע נבדלות, קירבה אל השם בורא העולם והאדם בו) .במעגל הפנימי יותר נמצאת ירושלים, שהיא העיר הקדושה מכל יישובי ארץ ישראל. בתוכה, הר המוריה הוא המקום הקדוש יותר. בהר המוריה, בית המקדש, ובתוך בית המקדש לשכת הגזית, אליה היה נכנס הכהן הגדול ביום הכיפורים כדי לכפר על חטאי עם ישראל. זהו לב ליבו של המעגל הרוחני של הקדושה הקרוי בלשון הקודש "אישון בת עין". הרצון האלוקי הוא שעם ישראל יעשה את תיקון החטא בדרגתו הגבוהה ביותר בארץ ישראל, כאשר בית המקדש קיים. בית המקדש הוא מקום משכן השם ובו נעשית עבודת השם בדרגה הגבוהה ביותר. במצב זה עם ישראל מתקן את חטא אדם הראשון בהארת פני השם השוכן בעם ישראל. כאלה היו ימי בית ראשון . אולם על פי מצב הדור וענייני התיקון בו, ובמיוחד כאשר עם ישראל הושפע מן הגויים, הוצרך עם ישראל לעשות את התיקון גם בנכר. כך, הקדים יעקב לתקן את החטא בארץ זרה אצל לבן אחי רבקה. בהמשך, יעשה זאת יעקב גם במצריים ביחד עם יוסף. זוהי טעימה מן הגלויות שגלה בהן עם ישראל למעלה מאלפיים שנים, כדי לתקן את חטא אדם הראשון בקרב עמי העולם, והיא מתחילה למעשה בשליחותו הרוחנית של יעקב לתיקון חטא אדם הראשון בנכר. עצם הימצאותו של יעקב אבינו בארץ זרה בעודו שומר על הנהגות השם ועל כללי הקדושה ונמנע מן ההשפעות הזרות של בית לבן, היא עשיית רצון השם ותיקון לחטאו של אדם הראשון שנכנע להשפעה זרה. השפעות זרות אלה נמצא בהמשך אצל הערב רב שהצטרף לעם ישראל ביציאת מצרים. לפיכך, תיקון זה הוא גם תיקון מקדים לתיקון הערב רב אותו תיקן משה, באי כניסתו לארץ ישראל.

מהו תיקון הערב רב בדורנו

הערב רב הם כאמור, אומות העולם המבקשים להתחבר אל עם ישראל, כדי להנות מקרבת עם ישראל אל השם. יחד עם זאת הם מבקשים להשפיע על עם ישראל השפעות זרות ממנהגי הגויים. מקורו של הערב רב הוא בהשפעה הזרה שהשפיע הנחש על אדם וחווה לסטות מדרך השם ומעשיית רצונו. לכן, בין עם ישראל ובין הערב רב לדורותיו, ניטש אותו מאבק רוחני שהיה בין אדם וחווה ובין הנחש. כאשר האדם היהודי יושב בארץ נכר ומקיים שם את ההנהגות הרוחניות של השם על פי התורה, ואינו נכנע להשפעות הזרות, הוא מתקן את חטא אדם הראשון בקרב עמי הארצות. הוא אמנם נמצא בקרב עמי העולם, אך בניגוד לאדם וחווה הוא לא מושפע מהם, והוא אינו נכנע במאבק הרוחני עימם. גם אדם הראשון צריך היה להתקיים ליד הנחש, אבל לעשות את רצון השם, מבלי להיות מושפע מן הנחש. כאשר האדם היהודי אינו מושפע מן הגויים, הוא מחליש את כוח ההשפעה של עמי העולם עליו. אילו היה עם ישראל דבק ביציאת מצריים בעשיית רצון השם, היה נמנע מהשפעת הערב רב ומחטא העגל, ותיקון זה היה בא על סיומו. אך משלא כך היו פני הדברים, תיקון הערב רב נמשך על ידי הקהילות היהודיות בארצות הנכר, בגולה גם בדורנו.

ישיבה בארץ הקודש היא סיום תיקון הערב רב בנכר

כאמור, הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען. הכתוב פותח במילים ארץ מגורי אביו". זוהי הארץ בה גר יצחק אבי יעקב והנהיג בביתו את הנהגות הקדושה של השם. לכאן חוזר יעקב וכאן ברצונו לשבת. זוהי ישיבה שביסודה האמירה הבאה של יעקב אל השם: "אני סיימתי את שליחותי בתיקון חטא אדם הראשון בנכר, עתה אני מבקש להשתקע בארץ הקדושה השתקעות שלוה ונינוחה, שיש בה הנאה רוחנית וגשמית בעולם הזה, ולהמשיך את דרכו הרוחנית של אבי". זוהי משאלתו של יעקב אבינו, זוהי גם משאלתו של עם ישראל, לאורך כל שנות הגלות לשוב אל הארץ הקדושה. אולם, כל זמן שלא נסתיים תיקון החטא הקדום גם ישיבה בארץ הקדושה איננה ישיבה של קבע, והיא תלויה במעשיו של עם ישראל לתיקון החטא. רק בעת הגאולה כאשר קדושתה של ארץ ישראל תזוקק מכל ההשפעות הזרות, תהיה זו ארץ של מנוחה ונחלה לעם ישראל. אם כך, ישיבתו של יעקב היא בארץ כנען כמאמר הכתוב, ולכן היא ישיבה זמנית. שמה של הפרשה חשוב לכן כדי להסביר כי כל זמן שאנו בעולם התיקון, הישיבה בעולם הזה היא ישיבה ארעית. ה"כלי יקר" בדרכו הייחודית מפרש ישיבה זו באומרו : יצחק "היה בעולם הזה כגר וכאורח נוטה ללון" כלומר הוא הבין את ארעיות הזמן והמקום בעבודת השם בעולם התיקון ואילו יעקב ביקש לשבת ישיבה של קבע בארץ, ואין דבר זה ניתן בעולם התיקון. לכן הכתוב מדייק במילותיו: הארץ היא "ארץ מגורי אביו" כלומר הארץ בה יצחק עשה עצמו כגר וכאורח זמני, ובהיותה "ארץ כנען", יש בה השפעות זרות שאינן מן הקדושה. לכן, כל עוד לא נסתיים תיקון החטא, לא יכול היה יעקב לשבת ישיבה של קבע בארץ וכרצון השם, ירד מצריימה להמשך שליחותו בתיקון החטא בנכר.

סיכום

לפני ימים מספר שודרה בערוץ השני בטלוויזיה כתבתו של יואב לימור "נעלמים". הכתב יצא בהכרזה כי "בכל שנה מאבד העם היהודי מאה אלף איש" כתוצאה מהתבוללות. ההתבוללות היא תוצאה ישירה של החלשות הקדושה היהודית אל מול ההשפעות הזרות של עמי הארצות. הכתב מסיים את סרטו במילים הגורליות: "היהודים נעלמים מהעולם" .שמא יש בכך כדי לומר שעם ישראל יכול להיכחד חס ושלום? התשובה לכך היא לאו מוחלט. עם ישראל הוא עם הנצח . הוא קיים את נצחיות הקדושה היהודית משך אלפיים שנות הגלות בארצות הנכר והוא מקיים בדורנו את נצחיות הקדושה היהודית בארצו הנצחית של השם, ארץ ישראל. עתה, אנו מצויים בדור האחרון שלפני הגאולה וסיום תיקוני חטא אדם הראשון נעשים בדרגתם הגבוהה ,היא דרגת הנשמה, בקדושת ארץ ישראל. אם כך, ההצדקה הרוחנית לקיום קהילות יהודיות גדולות בארצות הנכר קטנה והולכת, כי תיקון החטא מתרכז לקראת סיומו בארץ ישראל. הברירות לפני יהודי התפוצות הן אלה: המתחזקים ביהדותם צריכים לעלות לארץ ישראל ולסיים בה את תיקון החטא בדרגותיו הגבוהות, בתוך הארץ הקדושה. אולי זו איננה ישיבה שלווה לבטח, אולם זהו המקום היחיד בו יוכלו לעשות לתכלית שליחותם הרוחנית. לעומתם, המתבוללים המקבלים את ההשפעות הזרות של המודרנה הנוצרית ביסודה, ואינם משמרים את יהדותם כדבעי, ממילא אינם עושים עוד את שליחותם לתיקון חטא אדם הראשון. לכן, בתהליך הבירור הרוחני המתרחש בעם ישראל, שייכותם הרוחנית לעם הנצח תהיה בעיקר מצד תלותם באחיהם, העושים את מלאכת התיקון. עשיית רצון השם, במיוחד בנכר, היא לב ליבו של  סיום המאבק הרוחני שיסודו בחטא אדם הראשון: או שאתה שם או שאתה לא קיים.