צילום:זוהר רון
מבין דבר מתוך דבר עם המוסיקאי והזמר חנן וייל/ אסנת יששכרוף
לרגל יציאת הסינגל 'איני מבין דבר' מתוך אלבום הבכורה 'נשל גאוותי', הזמר והמוסיקאי חנן וייל מספר על דרכו המוסיקלית המגוונת החל מהמפגש הראשוני עם החצוצרה ועד המעבר המפתיע לקדמת הבמה כיוצר מבצע. בין לבין הוא מסביר על החיבור בין התשובה למוסיקה, ההקבלה בין עולם הצלילים לתחום הטיפולי, והדיאלקטיקה בין הפן האישי למימד הלאומי.
על רקע תעשיית האינסטנט המקדשת לרוב מסחריות על פני בשלות, יצירתו המוסיקלית המגוונת של חנן וייל וכן סיפור חייו המרתק, מהווים משב רוח מוסיקלי מעניין ומעמיק. וייל (38)- יליד קיבוץ חולתה,חוזר בתשובה, ועובד סוציאלי בהכשרתו המתגורר כיום במושב אמירים, משלב בשיריו אלמנטים שונים השאובים מתוך אהבת האדם,האישה,האל והארץ,בעוד הלחנים המתלווים אליהם מתפרשים על פני סגנונות שונים ומגוונים החל מהשפעות קלאסיות, דרך ג'אז ,רוק קלאסי, ועד נגיעות יהודיות שורשיות. שיריו מתאפיינים באותנטיות רבה ומשלבים באופן אינטואיטיבי בין המישור האישי הפרטי לזה הלאומי הארצי. נראה כי הווייתו הרוחנית ניכרת בשיריו,ומאפשרת הצצה למימדים השונים המתקיימים בחייו בסימביוטיקה מופלאה.
כיצד נוצר החיבור שלך עם המוסיקה?
"גדלתי בקיבוץ חולתה בגליל העליון, בסביבה חילונית לגמרי, עם כל אותם מאפיינים של הקיבוץ דאז- הטבע, הפשטות והבועתיות. בסך הכל יש לי זכרונות מאוד טובים מאותה תקופה.
מוסיקלית גדלתי אל תוך סצנת המוסיקה הקלאסית, אך במקביל שמעתי תקליטים רבים של הביטלס, הארי בלפונטה, אלביס פרסלי וכן שירה ארץ ישראלית קיבוצית כדוגמת הגבעטרון. תמיד הייתי קשור למוסיקה,ריקוד ותיפוף אך בתור ילד קטן לא היה לי מספיק בטחון להביא זאת לידי ביטוי. מכיוון שמאז ומתמיד הייתי מחובר לעולם הבמה,הביטוי שלי היה בעיקר במשחק.
בגיל 10 נפגשתי לראשונה עם הכלי שמלווה אותי עד היום- החצוצרה, במסגרת קונצרט של תזמורת בני נוער שהופיעה בקיבוץ. מהרגע שהתחלתי לנגן בחצוצרה,למעט מספר משברים שהיו לי בדרך ,היה לי ברור שזה הכלי שילווה אותי הלאה. באיזשהו שלב התחלתי לנגן בצורה רצינית יותר, והופעתי במסגרת תזמורות והרכבים שונים,ביניהם- תזמורת בני הקיבוצים. הנגינה שלי התמקדה בתחילה בעיקר בנישה הקלאסית, אך דרך ההרכבים בהם לקחתי חלק לאורך השנים ובאמצעות מוסיקאים מוכשרים ששירתו איתי בתזמורת צה"ל ,התוודעתי לסצנת הג'אז ולסגנונות מוסיקלים שונים ומגוונים, מה שהשפיע באיזשהו אופן על המשך דרכי המוסיקלית".
בתור חצוצרן מבצע שצמח בנישה הקלאסית/ג'אזית , מה גרם לך לפזול בשלב מסוים לעולם המוסיקה הקלה ולכתוב שירים?
"לקח לי הרבה זמן עד שהעזתי לכתוב שירים. בתחילה הייתי כותב טקסטים וקורע אותם,מחשש שמישהו יתוודע אליהם בטעות. לא התכוונתי לפרסם אותם בשום צורה. הלחנים תמיד היו ברקע אך מעולם לא חשבתי ליצור מהם שירים של ממש. כשהתחתנתי התחלתי לכתוב שירי אהבה לאשתי ומשם זה התפתח הלאה. בד בבד זה מאוד התחבר לי עם הנושא הרוחני והחיבור ההולך וגובר לדת. אשתי מאוד עודדה אותי להמשיך בתחום ולהוציא את היצירות המתגבשות לאור, מה שגרם לי לכתוב לה עוד ועוד שירים. לקראת החתונה שלנו החלטתי לבצע לה שיר חתונה מול כל האורחים וכך למעשה התחילה תקופת ההלחנה שלי. אחרי 4,5 שירים התחלתי לשלב בין מנגינות לטקסטים קיימים וכך היצירות התגבשו להן בהדרגה לכדי אסופת שירים שלמה ומגובשת. באיזשהו שלב, לאחר שהשירים היו מוכנים,החלטתי לקיים הופעה בחצר שלנו בעידודה של אשתי. ערב לפני נתקפתי פחד קל, מכיוון שעד אז לא עמדתי בקדמת הבמה והופעתי עם חומרים משלי, כך שבאיזשהו אופן הרגשתי חשוף מדי, מה גם שבתחילה השירים לא היו מיועדים לפרסום. בסופו של דבר ההופעה התקבלה בהתלהבות רבה ופתחה לי צוהר לעוד ועוד הופעות, בעיקר בזירת הפאבים המקומית בצפון. בהמשך התגלגלתי גם להופעות בחתונות במגזר הדתי ובהרכבים שונים,ובין לבין הוזמנתי להופיע בתור מופע חימום לאמנים מוכרים יותר כמו- ארקדי דוכין, אביתר בנאי ואהוד בנאי".
מאילו אמנים וסגנונות מוסיקליים אתה שואב השראה?
"אני חושב שכמעט כל הסגנונות המוסיקלים שנחשפתי אליהם באים לידי ביטוי במוסיקה שלי.החל מהשפעות קלאסיות דרך הרוק של הסיקסטיז והסבנטיז,עד ביטלס, ניל יאנג ובוב דילן. בזירה הישראלית אני מאוד אוהב את אהוד בנאי, מאיר אריאל, אביתר בנאי. דרך בן דוד שלי נדב הולנדר( קומדיית הקאלט 'מייקל' ומוסיקאי בפני עצמו) התוודעתי למוסיקה ישראלית חדשה וליוצרים מוכשרים כמו אלון עדר שבעיני הוא אחד היוצרים העכשוויים הכי ורסטיליים ומעניינים הפועלים כאן כיום".
נראה כי הטקסטים שלך משלבים בין הפרטי והאישי למישור הארצי לאומי, כאשר מדי פעם מבצבץ לו איזשהו ניצוץ מחאתי. עד כמה אתה מאמין בכוחם של טקסטים מוסיקלים לשנות ולהשפיע? מאיפה נובעת הכתיבה שלך?
"הכתיבה שלי נובעת בעיקר מתוך צורך פנימי. אך תמיד לצד המישור האישי יש איזושהי הקבלה למישור הלאומי ולהפך. כשאני שר על אשתי אני חושב במקביל על הארץ, האדמה והקדושה. אינטואיטיבית כל המרכיבים הללו מתחברים אצלי ביחד. אני מאוד מחובר לאדמה,הנושא של התשובה בא לי מתוך חיבור והשתוקקות לאדמה באופן בלתי מוסבר. האינטואיציה הפנימית שלי ,והמקום בו גדלתי הטמיעו בי את החיבור לארץ ישראל הישנה והטובה והחדשה והטובה כאחד. בד בבד זה מתחבר לי עם אהבתי הגדולה לאשתי ולמקום הנשמתי הנקבי שבי, המקום המשתוקק והזקוק. החיבור בין הלאומיות והמישור האישי נמצא כל הזמן בדיאלקטיקה בנביעה של הכתיבה שלי.
אני מניח שאי שם עמוק בפנים אני מאוד מאוד מחאתי, לאו דווקא מתוך איזושהי אידיאולוגיה, אלא מתוך משהו מהותי שקיים בי. נראה שהתשובה היא חלק מזה- להיות אינדיבידואליסט לא כאידיאולוגיה אלא מתוך בדיקה והתבוננות עצמית. בחלק מכתבי ההלכה היהודית כתוב שחילונים נקראים חופשיים. אני באיזשהו מקום מרגיש דתי חופשי- מצד אחד יש בי את המקום הטוב של החילוניות- השמחה,השחרור, הכמיהה לאהבה ולשלום. ומצד שני עולם התשובה מחבר אותי אל המצוות ועבודת השם. אני מרגיש שאני מצליח לשלב ולחבר בין שני המחוזות האלה, גם אם על פניו זה מעורר לא מעט סתירות".
בסינגל החדש- 'איני מבין דבר' אתה נוגע בהכרה שבחוסר ההבנה והידיעה, הן במישור האישי והן במימד הארצי.ספר כיצד הטקסט הזה נוצר.
"הטקסט הזה נבע בין השאר מתוך חיבור למישור היהודי- מצד אחד יש את המקום של התורה והלימוד ומהצד השני יש את הרצון להרפות ולשחרר את האחיזה מהידיעה וההבנה. לטעמי האספקט של התורה מהווה איזשהו איזון , מה שלא בהכרח נראה מבחוץ כחילונים ולפעמים מתפרש כצד פנטי ואפל. השיר נובע מתוך מקום של הבנה שצריך לשחרר ולהרפות, שכן לעתים הבטחון בצדקת הדרך מתעתע בנו וגורם לנו לפספס את המטרה. אולי יש אפשרות למצוא פתרון אחר מתוך מקום של הרפיה ושחרור. מבחינתי דווקא הידיעה שבחוסר ההבנה מביאה לשמחה ולהתחדשות בחיים".
בתור חוזר בתשובה, האם הקרבה לדת השפיעה על התפיסה המוסיקלית שלך באיזשהו מובן?האם העיסוק במוסיקה והמרחב שמתלווה אליו השפיעו באיזשהו אופן על הנטייה הרוחנית שלך?
"מבחינתי הכל השפיע על הכל ,בו זמנית וכרונולוגית. לדעתי המקום הרוחני המתבונן תמיד היה קיים בי גם בתור ילד, למרות שלא הייתי מודע אליו. אני מרגיש שנולדתי עם איזושהי בערה מוסיקלית ורוחנית גם יחד. המוסיקה מבחינתי אף פעם לא היתה מקום של תעשייה ומרפקים אלא מרחב וחלל שאני יכול ליצוק לתוכו משמעות חדשה משלי . בדיעבד זו היתה קרקע פוריה לחזרה בתשובה.בעיני אין דבר גדול יותר מלהשפיע דרך המוסיקה, שהרי מדובר במקום הכי נייטרלי שיש. אני חושב שההחלטה להוציא את השירים החוצה באה מתוך רצון להביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלי בצורה הכי נייטרלית, באופן כזה המציג רעיונות ולא כופה אותם".
בחרת לחיות הרחק מלב תעשיית המוסיקה התל אביבית,במושב אמירים שבצפון. האם לדעתך הריחוק הגיאוגרפי מהמרכז השפיע באיזשהו אופן על העשייה המוסיקלית שלך?
"בנוגע לאלבום הנוכחי- השירים הללו באו ממקום אישי ואינטימי, לא מתוך רצון למצוא חן ולרצות. מה גם שבתחילה השירים לא היו מיועדים לפרסום. ברגע שהחלטתי לפרסם אותם ולהוציא אלבום הרגשתי שאני בא ממקום מאוד אותנטי ואמיתי .אין לי שום כוונה להטיף ולכפות את דעותיי, אלא לאפשר לאנשים להתבונן ולהתחבר למקום שלהם.
המוסיקה שלי היא לא מיינסטרים ולא אוונגרד, בסך הכל היא די קליטה ונגישה. יש לי רצון להצליח ולחדור לתודעה, אך הריחוק מת"א הוא טוב לי כרגע. אני גם לא חושב שאם אגור כיום בת"א אז תהיה לכך השפעה על אופן העשיה המוסיקלית שלי משום שכבר צברתי בטחון מסויים הן כאדם והן כמוסיקאי,כך שאני פחות נתון להשפעות של מיינסטרים".
בהכשרתך אתה משמש כעובד סוציאלי. כיצד אתה משלב זאת לצד העיסוק המקביל במוסיקה? שהרי המוסיקה משמשת כפורקן ומקום מפלט ואילו בתור מטפל ועובד סוציאלי אתה נדרש לשמש כגורם מכיל ומקבל . כיצד מתקיימת הסימביוזה בין שני התחומים?
"אלו שני צירים שקיימים בי - עולם הטיפול ההכלה וההקשבה, ומהצד השני- עולם ההשמעה וההשפעה. יש בין שני התחומים האלה סימביוזה מתוך המקום של מטפל מטופל. כל הזמן יש משחק בין התפקידים האלה.גם המוסיקה וגם הטיפול שניהם תחומים רוחנים ותחומים של השפעה, כל אחד מתוך אמצעים אחרים. עולם המוסיקה מתחבר לצלילים והרמוניה ואילו התחום הטיפולי מתחבר לפן הורבלי, המילולי. לשני התחומים הללו יש הרבה מן המשותף, כך שהסימביוטיקה מאוד חזקה. כל אחד מהם מתחבר לפן אחר שבי. המוסיקה היא יותר מהותית וראשונית עבורי והטיפול בא כאיזשהו צורך להשתייך לחברה. אלו שתי פונקציות בנפש שלי שבאות לידי ביטוי. אני לא מרגיש שאני פורק במוסיקה מתוך המקום של הטיפול, יש לי את היכולת לעשות את ההפרדה במובן הזה. המוסיקה מהווה בשבילי מקום לחיפוש אישי, האפשרות להבין מה קורה ביני לבין אשתי, ביני לבין העם שלי, ולפרוק את הכאב והתחושות השונות שמתעוררות בי".
