בסד

פרשת וירא/ צב'יה כהן

אקדמת דברים

פרשת "וירא" פותחת בהתגלות אלוקית אל אברהם: "וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה" (בראשית יח' א', ב'). תוך כדי ההתגלות האלוקית לאברהם, בעודו משיח עם השם, הוא מבחין לפתע בשלושה אנשים הנצבים עליו. נוכחותם נראית לו באופן פתאומי, מבלי שראה אותם קודם לכן מתקרבים לעבר האוהל. מפרש רש"י, כי תחילה אברהם רואה את האורחים בראיה פיסית, כאשר הוא נושא את עיניו אליהם. זוהי ההבחנה בנוכחות של אנשים לידו. בהמשך הוא רואה אותם ראיה  נוספת המלווה בהבנה, כי אורחים באו לאהלו וכי עליו להכניסם למעונו. או אז אברהם רץ לקראתם כדי לקיים את מצוות הכנסת האורחים שנתפרסם בה. לשון הקודש של המקרא משתמשת באותיות "ו.י.ר.א" פעם אחת במשמע ההתגלות האלוקית, ועוד פעמיים במשמע ראייתו של אברהם אבינו: בראשונה ראיה גשמית ובשניה ראיה תבונית רוחנית. בהמשך הפרשה נפגוש באותיות אלה במשמעות "יראה" בעקדת יצחק. למרות המשמעויות השונות במילים זהו שורש אחד המייצג את החיבור בין השם ובין האדם היהודי: אדם הרואה ראיה רוחנית, זוכה לכך שהשם יראה אליו. אדם הרואה ראיה רוחנית הוא אדם הירא את השם. הראיה הרוחנית יראת השם וההתגלות האלוקית חד הם. אם כך, מילות השורש "י.ר.א" הן תמציתו של הלימוד הרוחני בפרשתנו, והוא: מהו היחס הנוצר בין האדם היהודי ובין השם כאשר האדם רואה ראיה רוחנית, ירא את השם וזוכה להתגלות אלוקית. על כל אלה ועוד להלן.

ההתגלות האלוקית לאברהם

ביטוי לאהבת השם את אברהם

משך שנות העמדתו בניסיונות, נתן השם לאברהם ציוויים רבים, ובמראות הלילה, הוליך השם את אברהם בדרך של עשרה ניסיונות. המפרשים מסבירים כי טרם התגלות זו, נגלה השם לאברהם פעמים מספר לצורך אמירת הבשורות וציוויי הניסיונות. אולם ההתגלות האלוקית בפעם זו הינה התגלות של שכר לאברהם. זוהי התגלות המבטאת את אהבת השם לאברהם. לכן כתוב "וירא אליו ה'" כאשר המילה "אליו" מופיעה קודמת לשם השם. מפרש רש"י כי השם בא לשאול בשלומו של אברהם אוהבו, לאחר שגילה אהבה גדולה ומסירות נפש אל השם, ומל את עצמו בהיותו בן תשעים ותשע שנים. בהתגלות זו השם מראה לאברהם את אהבתו לו.

ולא רק אברהם זוכה באהבת השם. גם ממרא, חברו של אברהם, זוכה כי ההתגלות האלוקית תהיה במקום יישובו, אלוני ממרא. ממרא הוא אחד משלושת חבריו של אברהם, ענר אשכול וממרא ,שיעץ לו על פי המדרש, לעמוד בניסיון השמיני ניסיון ברית המילה. אומר ממרא לאברהם: השם הוא שהציל אותך בניסיון הראשון מכבשן המלך נמרוד באור כשדים, הוא אותו השם שיבריא אותך כאשר תמול את עצמך בהיותך זקן. ממרא נתן לאברהם עצה שעודדה את אברהם לעמוד בניסיון המילה החשוב, ועל כך שכרו בהתגלות האלוקית במקום יישובו.

ההתגלות האלוקית כשכר עמידה בניסיונות

כזכור, אברהם אבינו הוא זה שהחל בתיקון החטא הקדמון ברובד הנשמה. זוהי עבודת התיקון בעולם הזה, שניתנה בתורה, והיא מזכה את האדם היהודי בשכר קיום המצוות. אולם אברהם לא רק קיים את שנצטווה לו, ועשה רצון השם בכל שנתבקש לו, אלא אף למעלה מכך. אברהם עמד בכל עשרת הניסיונות  שהשם העמיד אותו בהם. משמע: דרגת העבודה הרוחנית שעשה אברהם היתה גבוהה ביותר. דרגת דבקות בהשם במצב של ניסיונות דורש מאמץ רוחני עילאי. כאשר השם התגלה אל אברהם הוא כבר עמד בניסיון השמיני של ברית המילה. אברהם קיים את הברית שנכרתה בינו ובין השם על ידי קיום מצוות ברית המילה תוך התגברות על הגוף הגשמי ועל הכאבים הכרוכים במילה בגיל זקנה. אם כך, אברהם העומד בניסיונות השם, הוא אדם המתעלה התעלות רוחנית גבוהה ביותר, התעלות ניסית. התעלות זו היא המזכה את אברהם, בשכר התגלות האלוקית הניסית.

התגלות השם מעודדת את אברהם לעמוד בניסיון האחרון

בנוסף לאהבת השם לאברהם, יש להתגלות האלוקית לאברהם תכלית נוספת. אברהם עומד על סף סיום הניסיונות שלו, לאחר שעמד בכל הניסיונות הקודמים שנתנסה בהם. לפניו עוד הניסיון האחרון, ניסיון עקידת יצחק. זהו הניסיון הגבוה ביותר והקשה ביותר. השם בא לעודד את אברהם לעמוד בכל הניסיונות שנקצבו לו, ללכת בדרך האמונה בהשם והדבקות בו עד תום. ההתגלות האלוקית לאברהם תכליתה להבטיח, שאברהם יעמוד בכל הניסיונות, עד האחרון שבהם. זאת כיוון שעמידה בניסיונות אלה עד תומם מזכה לא רק את אברהם בשכר הניסיונות, אלא היא מזכה גם את זרעו של אברהם בכל הדורות, את עם ישראל, בברכות שבירך אותו השם בפרשת "לך לך".

ניסיונות אברהם: תיקון חטא אדם הראשון בדרגה הגבוהה ביותר

תיקון הדעת

הניסיונות לאברהם הם דרך לתיקון חטאו של אדם הראשון. כאשר אדם הראשון היה בגן העדן הוא זכה להארת פני השם, זו היא אהבת השם לאדם הראשון. השם נתן לאדם את גן העדן "לאכלה ולשמרה". השם לא ביקש מאדם הראשון דבר בתמורה לכל הטוב שהעתיר עליו, אלא שלא יאכל מפרי עץ הדעת. אדם הראשון קלקל בחטאו דווקא על ידי הדעת, באכלו מפרי העץ האסור. הדרך לתיקון חטא אדם הראשון ,אם כן, עוברת דרך הדעת, בביטול הדעת האנושית. ביטול הדעת וחשבונות אנוש הבאים עמה, כדי לעשות רצון השם, מביאים את האדם לאהבת השם בדרגה גבוהה ביותר. רק מתוך ביטול הדעת האנושית יכול להיעשות תיקון חטא עץ הדעת. כך אכן פעל אברהם בניסיונותיו, כשהוא עושה רצון השם תוך ביטול דעתו, ובכך גילה את אהבתו הנעלה אל השם ולהנהגתו, בדרך החסד שהיא מעל העולם הגשמי וחשבונותיו. רק כך יכול היה אברהם לעמוד בעשרת הניסיונות.  

תיקון הראיה

בגן העדן נפקחו עיניהם של אדם וחווה להבין כי הם עירומים בעטיו של חטאם. "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם" (בראשית ג', ז'). מכאן מבינים כי אדם וחווה השיגו ראיה בדרך שלילית בידיעת מערומיהם, בעקבות החטא. כתיקון לכך, אברהם אבינו רואה את המלאכים בראיה רוחנית, תוך כדי ההתגלות האלוקית, מתוך דרגה גבוהה של קדושה ושל התעלות רוחנית. הראיה של אברהם היא אם כן, ראיה רוחנית כפולה: הן ראית מלאכי השרת המלווים את השם והן ראיה שמביאה אותו לקיים מיד את מצוות הכנסת האורחים המזדמנת לו. כאן, ראייתו של אברהם מתקנת את ראייתם השלילית של אדם וחוה בחטא הקדמון.

עשרה ניסיונות ועשרה ניסים

אברהם אבינו התחיל בתיקון חטא אדם הראשון בדרגה הגבוהה ביותר על ידי ניסיונות שבחנו את אהבתו  להשם  ואת דבקותו בהשם מתוך ביטול דעתו. רבי עובדיה מברטנורא מפרש את המשנה במסכת אבות המפרטת מה הם עשרה הניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו: הניסיון באור כשדים כאשר נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש, לך לך מארצך, ניסיון הרעב , הניסיון כאשר שרי אשתו של אברם נלקחה לבית פרעה, מלחמת המלכים, מעמד ברית בין הבתרים בו מראה השם לאברהם את משעבדיו של עם ישראל לאורך הדורות, ברית המילה, הניסיון כאשר שרה נלקחה אל בית אבימלך, גירוש הגר וישמעאל, והניסיון העשירי והגדול מכולם - עקידת יצחק.

לעמידתו האישית של אברהם בניסיונות יש, בנוסף לתיקון חטא אדם הראשון, תכלית מיוחדת לעם ישראל כולו. בהיות אברהם זה שהתחיל את תיקון החטא הקדמון, ובהיות עם ישראל ממשיכו בעבודת התיקון, מקדימים ניסיונותיו של אברהם את עשר המכות הניסיות שהביא השם על המצרים כאשר גאל את עם ישראל ממצריים. אם כך, עמידתו של אברהם אבי האומה בניסיונות מרוממת את האומה כולה, את עם ישראל, לדרגת אהבה נעלה אל השם, דרגת חסד המזכה את עם ישראל ביציאת מצרים ובניסים שאירעו בה.

הניסיון העשירי והאחרון ניסיון העקדה

ביטול מציאות דווקא יוצר מציאות

ניסיון העקדה הוא הניסיון האחרון בו צריך אברהם לעמוד. זהו ניסיון קשה שדורש לא רק את ביטול הדעת וחשבונות העולם הגשמי, אלא הקרבה של היקר לו מכל, של בנו היחיד ואהובו - יצחק. בניסיון זה אברהם מגלה אהבה כה נעלה אל השם, עד כדי ביטול הקיום של אברהם ובנו כלל. זוהי הקרבה של הגוף והנפש שמייצרת דרגת קרבה עם השם שאין למעלה ממנה - דרגת קידוש השם. דווקא מתוך ביטול הגוף והנפש והקרבתם אל השם, זוכה אברהם לקיום רוחני וגשמי מעולה ונהנה מכל הברכות שברך אותו השם.

ההסבר לכך הוא הסבר שמקורו באילן הספירות, שהוא השורש הרוחני למציאות חיי האדם. האהבה הנעלה אל השם מיוצגת בספירת החסד, ממנה מתחיל להיות מושפע הטוב העליון לאדם. החסד מושג על ידי ביטול הרצון האישי וביטול הדעת. לעומתה, ההקרבה של הגוף והנפש אל השם מערבת את ספירת הגבורה. ספירה זו היא ספירה מגבילה ומצמצמת אך היא יוצרת את הכלים לקבלת השפע האלוקי במציאות חיי האדם, בספירת התפארת. אם כך, אנו רואים כי יצירת המציאות הגשמית בחיי האדם נעשית בדרך רוחנית מיוחדת: לא שפע במציאות הבא ישירות מן הספירה המיועדת לכך (חסד) אלא שפע הנוצר מתוך חיבור עם ספירת הצמצום וההגבלה (גבורה). החיבור בין שתי הספירות יוצר את הכלים לקבלת השפע האלוקי (תפארת). כלים אלה נוצרים דווקא מתוך ביטול הנפש, עד כדי הקרבת חיי אדם, כמו בפרשת העקדה. בניסיון העקדה מתחברים החסד והגבורה לכדי מהות אחת המשפיעה את כל הטוב על האדם במציאות החיים, בתפארת. השפעה זו של הטוב האלוקי כתוצאה מחיבור החסד והגבורה, איננה משפיעה רק על המעורבים ישירות בניסיון - אברהם ויצחק שזוכים לברכות השם לאחר עמידתם בניסיון האחרון- אלא על כל אחד מעם ישראל לדורותיו. גם בחלוף אלפי שנים מאז תקופת אברהם אבינו אנו מזכירים בתפילתנו לפני השם את חיבור החסד והגבורה בעקדת יצחק כדי לבקש מהשם השפעת שפע רוחני וגשמי לכל עם ישראל במציאות החיים, בספירת התפארת.

יראה מאהבה

לאחר שחטא אדם הראשון, קרא השם אליו ושאל אותו "איכה" ואדם, שירא את השם בשל חטאו, ענה לו: "...את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא" (בראשית ג' י') ראשיתה של יראת השם היא בחטא אדם הראשון. זוהי יראה במשמעותה הרוחנית הנמוכה, יראה המייצגת את הפחד מן השם את החשש מן העונש. הדרך לתקן את יראתו המקולקלת של אדם הראשון היא על ידי יראת השם מאהבה. זוהי יראה בדרגה רוחנית גבוהה מאוד. זוהי יראה שמשמעותה שהאדם אוהב כל כך את השם עד שהוא ירא, שמא לא ייעשה רצונו. זהו ניסיון העקדה, אברהם ויצחק יראו שמא לא יעמדו בניסיון זה. זוהי יראה הבאה מאהבה זהו החסד המתערב עם הגבורה לכלל התפארת. רק בחיבור של יראה מאהבת השם יכול האדם היהודי להתקיים במציאות גשמית ורוחנית נכונה.

סיכום

פרשת "וירא", שלוש מילים תמימות, בשני הפסוקים הפותחים את הפרשה, שיש בהן לימוד כה נשגב: חיבור בין האהבה והיראה, בין החסד והגבורה, בין הניסיונות והניסים, בין הראיה הרוחנית של אברהם וההתגלות האלוקית. כל אלה חד הם. כולם יוצרים מציאות אחת של קיום רוחני וגשמי שהוא הקיום הנכון לאדם היהודי: עבודת השם באהבה, לתיקון האדם והעולם.