הייתה זאת שעת לילה מאוחרת. כביש אשר עמס אל קרבו ריבוא נחפזיות אנוש שילח את כל אלו מפנימו של גוף. משל היו להקות להקות של ציפורים אשר שולחו אל דרור.
בין סבך תלתלי עננים הציצו כוכבים כעשרות עיניים חקרניות התוהות אודות טיבו של עולם, ובין כל אלו כבש ירח מצאו של חיוך מבויש. ודאי מנחלפותה של איזושהי מחשבה הדואה בין חושך לאור המצויים תדיר בגוף ירח .
גוף מוזר יש לו לירח , גוף ענקות אשר לא מוקפד בפרטי פרטים של ידים רגליים ומצאיו של ראש. מצוי זה רוב רובו של זמן במחויכות מוזרה, חיוך דק , חיוך עקום, חיוך ענק , וחיוך הכובש כללותו של פרצוף , בלילה של נחשכות ואור הכבושים בגוף אחד מחוזות ברור ולא ברור, אשר בחרו לדור זה עם זה. לעתים כולו חושך ולעיתים כולו אור , ובין שני אלו מקויים הוא כנחבקות חושך ואור , אור נדמה כאמירה וחושך נדמה כשתיקה.
אור מתגלה כאן, נמזגות וחושך מתקבל כאובדן ההיות וכמחובקות עם כולל.
ענן שייט בים של שחור נראה כאיזושהי ספינה מוזרה . מעורבבות דבר בין ממלכת חי לממלכת דומם , בו בעת קיימה בו נשיבות זיזה ונפסלויות גוף ,להטי ידה ההיולית של רוח . ענן חלף על פני כוכבים מושך מאלו שובלים של אור, סרטים של זהב, נדמה לרגע כלבוש בשמלת כלולות כולה נעתרויות זהב שמיים .
זהב בא ידי נספגות בשחור של לילה באר מחשכי עולם , יעד ברור היה לאותו , מפרץ חיוכו של ירח, מעגן לספינות אשר בחרו לדור במצאיו של חיוך . רוח בחשה בפנימו של ענן, אגב מסעו אל מפרץ. חיוך של ירח בורא אינספור נשלחיות ידיים אשר קטפו עוד ועוד פרחי חושך, תשורת זר כלומיות לחיוך כלומיות. משהו הואט במהלכה של ספינה ודומה כי עמסה זאת שדה שלם של פרחי חושך על סיפון .נבסמותם של אלה אשר באו ידי בלילה, בגוף רוח בראו נהדרות דבר. בגד מופלא כולו על טהרת רוח ארוג מהזדחלות חוטים חיים נבסמויות פרחים של שחור . ספינה הגיעה ליעדה נדחקת ומתכרבלת במצאיו של חיוך לובשת צבעי אור מהשתלחויות חיוך של ירח. חיוך פשט על פרצוף אשר לא היה שלו נותן בו היעתריות טוב .
חיוך של ירח הינו חלקיק זעום מאניות שלך, מה אשר שיאה מתגלה בירח מלא.
עת מופיע זה כירח מלא. מחוייץ הוא מסיבובי חוץ, בגבול מעגל של אור. נגיעות בין אור לחושך מתרחשות על קו גבול אור, חוצה גבול של חושך. אולם חושך לא חוצה גבול של אור. ישנו גלוי אחר לירח בו אניותו מוארותו נעלמת ומעולס הוא כשחור בשחור באין גבולות באין מחויצות בא לידי אובדן ההיות.
