העולם של סיון עמרן (סקירת אלבום)/ תומר פישר
"זו השעה הזאת בה הדברים יוצאים החוצה", כך שרה סיון עמרן. זה השיר הראשון באלבום הבכורה שלה, סופים מנוקדים. במבט ראשון, מספר על מערכת יחסים שעומדת לקראת סיום, אבל מהאזנה לשיר ולאווירה ההזויה מדובר בטירוף של ממש. סיון מצליחה לגעת בעצב החשוף וכך היא פורשת את עולמה בפני המאזין שעתיד להיכנס לסערת הרגשות שלה.
באלבום שלה הכול הולך ביחד, כפי שהיא מגדירה : הבלוז משתלב עם האלקטרוניקה, הג'אז צבוע בצבעים קצת אפלים וכהים, האנלוגי מתייחד עם הדיגיטלי והעולם הנשי עם הגברי. "אז לא ברור, אם ללכת או להישאר?" ברור שלהישאר, זוהי מנהרת זמן שאין לה סוף וכל מעגל פותח מעגל אחר מוסיקלי, טקסטואלי, מלודי. סיון קנתה את עולמי בשיר מספר 4, שבו היא פשוט מנסה להיות יותר פתוחה עם עצמה בצלילי בלוז משכרים ובמהלכים מלודיים מופלאים.
במהלך ההאזנה מצאתי את עצמי תוהה איפה עומדת האישה ביחס לגבר: מצד אחד, קל לאבד שליטה והיא רוצה להיות פתוחה עם עצמה כמה שאפשר ולחזור לתחושת הגעגוע והאהבה אבל בו זמנית להיאחז במציאות היומיומית. "ידי ניתקה מן הרציף" הוא אחד השירים שממחישים את אותה תחושה מהפנטת שאתה מרגיש במהלך ההאזנה. בהמשך היא מבקשת "בואי נישבר לאט, כמו בסיפורים שאין בם סוף" אבל עדיין מחכה שייפתחו המחוגים ואולי הכול יחזור לקדמותו.
"אולי באמת ייאמר משפט אחרון...", בכל מקרה, מי שייקח אתה טרמפ, יזכה לרגעים קסומים מלאי השראה אמתית לצבע, קול וסאונד. אני התאהבתי.
תומר פישר - שדרן "קול הנגב", רשת ג' ו 88 אפ.אם https://www.facebook.com/tomerfis/
עורך מדור מוזיקה - שחר כהן. לפניות: https://www.facebook.com/shaharole/
