סקירת אלבום: The synthesis project - דרור זמיר

דרור זמיר, הוא גיטריסט ונגן אולפנים. הוא מוכר לכם מתפקידי הגיטרה הבלתי נשכחים בתקליטה של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים" בשנת 1991. בהמשך הוא עבד גם עם יזהר אשדות והלחין שיר, "בשער העיר" לזמרת נורית גלרון שהופיע בתקליטה "בתוך הסערות" שהופק בידי עופר מאירי. סגנון נגינתו של זמיר מושפע מהמוסיקה הקלאסית, אבל גם מהרוק המתקדם של שנות השבעים. לא במפתיע, שני הסגנונות האלה משתלבים בפרויקט המשולב שלו,  The synthesis project.

הקטע הראשון נפתח בצליל גיטרה אקוסטית נעים, אך הופך מהר מאוד ל"סרט אימה". המוסיקה משתנה, הגיטרות החשמליות נכנסות, קולה של כרמי שימרון מבליח לרגע. לצד הפסנתר והסקסופון התופים מכים ברקע והתוצאה כאוס מוחלט שמשאיר את המאזין מבולבל לרגע, אך נמשך לקולות שמגיעים מהאופק. לקטע הזה דרור זמיר מצרף אליו את גיא באר בגיטרה חשמלית נוספת מה שגורם לו לעלות מדרגה:

האלבום הוא מעין תרכובת שיצר דרור מכמה  סגנונות: החל מג'אז, רוק מתקדם שזכור משנות השבעים ובסיס קלאסי מובהק. כך הוא משתלב בטרק הבא, acceptance, שמתחיל באותה גיטרה קלאסית והופך לטירוף. המקצב לא סימטרי, אבל הכלים מדברים זה עם זה כל אחד בתורו. לי זה הרגיש כמו שני קולות בתוך הראש כשכל אחד מתחרה על המקום שלו:

אל האלבום אסף דרור נבחרת מדהימה של מוסיקאים:

אמיתי פריינטא בגיטרה בס וקלידים, ניר נקב בתופים, כרמי שמרון בשירה, ניצן עין הבר מפליא בכלי נשיפה. כמו כן אורן צור בכינור, ויולה וצ'לו ודרור עצמו גם מוסיף מלבד הגיטרות, גם קלידים ותכנותים.

ניכר שאינו מפסיק לחפש כיווני צליל שונים. כך גם משתלבים להם באלבום צלילי גיטרת הסינתי, הזכורים משנות השמונים. זאת חגיגה מוסיקלית מרהיבה של התפרצות ורוגע.

הקטע שהכי קסם לי, היה the spirit of art (ברוח האומנות). מנגינה קלאסית מלודית מחברת את הגיטרה הקלאסית, הפסנתר והחשמלית ביחד. נוצר מעין מארג יפה שמתפתל בשבילי המנגינה והופך לרוק ג'אז סוער חם ומפנק. לקראת הסוף, כרמי שמרון יוצרת בקולה ניצוצות יפים וזמיר חוזר למלודיה הראשונית. בסופו של דבר, הכול מתחיל ממלודיה פשוטה וטובה. לא יודע מה אתכם, אני כבר מגלגל לאחור:

מאת תומר פישר

מוזיקאי ושדרן רדיו ב"קול הנגב" רשת ג' ו88fm