בסד

פרשת שופטים/ צב'יה כהן

אקדמת דברים

פרשת שופטים מלמדת אותנו ציווי אלוקי חשוב מאין כמותו: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד... צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך" (דברים  טז' יח' – כ'). אכן, הציווי הוא ציווי מדויק ומפורט לקיום מערכת משפט וצדק מסודרת, ההכרחית לכינון הסדר החברתי בעם ושמירתו. אך למעלה מכך, הציווי האלוקי מגלה לנו כי המשפט והצדק מקורם בסדר האלוקי, וכי הישמעות להנהגה האלוקית ושמירת הסדר הרוחני שלה, הם תנאים הכרחיים כדי לקיים את ישיבת עם השם בארץ השם. אני מציעה לקורא, הסתכלות רוחנית, המבקשת לחבר את מערכת המשפט והצדק האנושית עם ההנהגה האלוקית. עלינו להיות מודעים לשינויים הרוחניים הגדולים שחלו בעמנו לאורך הדורות, המוכרים כירידת הדורות, ודווקא מתוך כך לחזק הסתכלות רוחנית זו .  

מערכת המשפט היא חלק מהנהגת הסדר האלוקי

קיומה של מערכת משפט היא ציווי אלוקי, המתיישב עם הסדר שמכתיבה המחשבה האלוקית, ועם כללי הצדק האלוקי. על פי מחשבה זו, השם ברא את העולם, שלכתחילה היה בו תהו ובהו, ונתן בו סדר רוחני כאמור בפרשת בראשית. על פי הסדר הרוחני הזה, צריך היה אדם הראשון לשמוע לציווי האלוקי שלא לאכול מעץ הדעת. אדם הראשון הפר את הסדר הרוחני האלוקי על ידי שנכנע לכוחות האלילות של הנחש, ולא שמע לציווי האלוקי שלא לאכול מעץ הדעת. לכן, בעולמנו, הוא עולם התיקון, יש להשיב סדר זה על כנו. התיקון להשבת הסדר הרוחני על כנו הוא על ידי הישמעות לדבר השם, בקיום המצוות. זהו תיקון אותו מצווה עם ישראל לעשות באחדות, כולם כאיש אחד. מערכת המשפט והצדק האלוקי מוכוונים גם הם לאפשר את שמירת הסדר בעולמנו, כחלק מתיקון הפרת הסדר הרוחני של אדם הראשון. אדם שעובר עבירה, לא די שהוא מפחית בכך מהשתתפותו בתיקון חטא אדם הראשון, אלא הוא עוד מוסיף על הפרת הסדר של ההנהגה האלוקית בעולם, ולכן הוא צריך להיענש. אין בהענשה זו משום צורך חברתי מדיני גרידא. זוהי הענשה שמטרתה לפצות ולשפות על הפרת הסדר של ההנהגה האלוקית במעשה העבירה. הענשה זאת צריכה להיעשות, לכן, על פי כללי המוסר והצדק האלוקי. על פי תורת הסוד, נשמת האדם מגיעה לעולם הזה בכמה גלגולים כדי להשלים את חלקה בתיקון חטא אדם הראשון. לפיכך, יתכן שעבירה שאדם עובר בעולם הזה היא חלק מהשלמת התיקון שלו. מכאן למדים כי העבירה, אפילו יש בה כדי להפר הסדר האלוקי, היא למעשה תכתיב שמימי של ההנהגה האלוקית. ולכן, מצבו הנפשי של עובר העבירה בעת ביצועה, הוא מצב המובא עליו לשם ביצוע העבירה, בבחינת סיבה ומסובב. מכאן, הציווי המפורש הוא לשפוט אדם על עבירה במידת הצדק, שהיא דווקא מידה מקלה ואינה דורשת דווקנות בדין כפי שאולי נהוג לחשוב. אפרט להלן. 

אין שיפוט אלא במידת הצדק

על פי הסדר של ההנהגה האלוקית מוכרח השיפוט בעבירה להיעשות בצדק. מהו שיפוט צודק? בדברים שנשא בטקס השבעת שופטים חדשים בשנת 1995, הגדיר זאת השופט (בדימוס) אהרן ברק כהכרעה שיפוטית צודקת בין צדדים, ואף צדק במשפט הישראלי כולו. חז"ל, לעומת זאת ,פירשו כי שיפוט בצדק משמעו לדון את עובר העבירה לכף זכות מתוך הבנה למצבו הנפשי, ולהקל עליו את עונשו ככל הניתן. האמנם ניתן הדבר להיעשות בכל מקרה? האם הדברים מתיישבים עם תפיסת הצדק כפי שהגדיר כב' השופט ברק? הרעיון נשמע מהפכני, אך הוא משקף בדיוק רב את תכלית השוני בין הנהגת המשפט והצדק האלוקי, ובין מערכת המשפט והצדק האנושי: הצדק האנושי נועד לקיום חברה מסודרת וצודקת ככל הניתן , בעוד הצדק האלוקי נועד לשימור הסדר הרוחני על פי ההנהגה האלוקית. ככזה, הוא נשגב מן ההבנה האנושית, אולם בני האדם שואפים אליו. לשם כך, עלינו ללמוד ממידות השם כפי שהוא מנהיג בהם את עולמו, שהרי "ישר ה' צורי ולא עולתה בו" (תהלים צב' טז'). הנהגת הצדק האלוקית מכתיבה לנו שיפוט המקל עם עובר העבירה בכל מובן, תוך העדפת אחדות עם ישראל. היא מכריחה אותנו להכיר בהשתתפות כל אחד מעם ישראל- גם עוברי עבירה - בתיקון חטא אדם הראשון, ומתוך אחדות התיקון, לדון את עובר העבירה לכף זכות ולהקל בדינו. שיקולי אחדות עם ישראל גם במערכת המשפט, קרובים אל הצדק האלוקי, ומזכים את העם בישיבה תמידית בארץ הטובה שניתנה לנו מאת השם. שיפוט כזה הוא שיפוט בצדק. הוא אכן שונה מרדיפת הצדק האישית או החברתית, אולם רק שיפוט כזה מתאים להנהגת הצדק האלוקי ומהווה חלק הימנה.

שופט צדק

"צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך" (דברים טז' כ')

מיהו שופט צדק? מה הן תכונותיו? מפרש רש"י: שופטים הם אנשים צדיקים ובעלי מיומנות. שופט צדיק על פי רש"י הוא מי שהולך בדרך השם, מכיר את כללי ההנהגה האלוקית ומודע כל העת להיותו חלק ממערכת הצדק של ההנהגה האלוקית. ככזה, על השופט לפעול בהתאמה עם הצדק האלוקי כפי שהוא נמסר לעם ישראל בציוויי התורה, לא להטות משפט, לא לקחת שוחד ולא להכיר פנים במשפט. אך שופט צדק אינו רק גדול בתורה ובהבנת כללי ההנהגה האלוקית, אלא עליו להיות עוד בעל מידות טרומיות ומורמות מעם, המאפשרות לו לדון את עובר העבירה לכף זכות ולהקל בעונשו. אומר רש"י על פסוק זה כי החובה לדון לכף זכות היא ראשית במחשבות האדם, ובהמשך במעשי האדם, על ידי נתינת פירוש מקל שיכול להוציא את האדם זכאי בדין. זוהי החובה הכפולה בפסוק לרדוף צדק, ולכן, המילה צדק מופיעה בפסוק פעמיים: צדק במחשבה וצדק במעשה. השופט הארצי מצווה לעשות עם עובר העבירה צדק מקל כאן, ללמד עליו זכות ולהקל בעונשו. בכך הוא משמר את הסדר הרוחני האלוקי כפי שניתן עם בריאת העולם. כל היתר, נותר בידי השם במערכת הצדק האלוקית. שופט צדק כזה הופך להיות שותף ומסייע לגילוי הצדק האלוקי. זהו "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהלים פה' יב') . כי רק שיפוט אמת על פי כללי הצדק והמשפט של ההנהגה האלוקית במערכת המשפט הארצית, מביא לגילוי הצדק של ההנהגה האלוקית.

כלי משפט ומדיניות משפטית המאמצת את כללי ההנהגה האלוקית

ההבנה כי הסדר החברתי שאנו שואפים אליו בשיטת המשפט הנוהגת, איננו עומד בפני עצמו אלא הוא חלק מסדר רוחני של ההנהגה האלוקית, היא בעלת השפעה משמעותית על קביעת המדיניות המשפטית. זוהי הבנה המאפשרת לנו לכלול בשיטת המשפט הנוהגת הוראות חוק ומשפט אשר נותנות מקום משמעותי לכללי ההנהגה  של הצדק האלוקי, וזאת, כדי לקיים את ייעודנו הרוחני כעם השם. כך, בעטיה של מדיניות ענישה השוקלת בעיקר שיקולי ענישה חברתיים כגון גמול על עבירה, הרתעה ושיקום, הגם שאלה שיקולים נחוצים, לא ירחק היום בו חזקת החפות של הנאשם נחלשת תחת שיפוט תקשורתי, נעשות טעויות הנוגעות לחקר האמת, וגדל הסיכון לעיוות הדין. גם ייבוא כללי משפט הנוהגים בעולם הרחב באמצעות משפט משווה ותיקנון משפטי, לא בהכרח מיטיבים עמנו. עלינו לזכור תמיד כי עם ישראל הוא אור לגויים, גם בשיטת המשפט והצדק של ההנהגה האלוקית, שכלליה מרוממים מכל עם ולשון. עלינו לאמץ זיכרון זה תדיר בקביעת המדיניות המשפטית. זוהי המחשבה האלוקית העומדת בבסיס הסדרת שיטת המשפט המובאת בפרשת שופטים ובתורה בכלל.

משופט הציבור לשופט הפרטי בתוכנו

ומן הכלל אל הפרט. המצווה לשפוט בצדק מוטלת לא רק על השופטים אלא גם על הפרט: בתורה נאמר: "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט' טו'). כולנו שופטים. כולנו עוסקים בשיפוט ובביקורת במצבים שונים ובדרגות שונות. השיפוט הוא במחשבותינו ברגשותינו ובמעשינו. פעמים רבות נמצא שאין אנו חוסכים במילים כדי להביע בקול גדול את דעתנו השיפוטית. נדמה כי במיוחד בעת הזו, עלינו לסגל את כללי ההנהגה האלוקית בשיפוט שלנו: ללמד זכות על כל אדם, להקל עם כל אדם שאנו שופטים את התנהגותו את מעשיו ואת דבריו.

סיכום

באחד מן הכנסים, שמעתי את אחד משופטי ישראל המכובדים אומר ביראה: זוכר אני, כי בעת שאני יושב בדין אני עומד לדין. כוונתו היתה שהוא זוכר, בזמן עשית מלאכת השיפוט, כי בבוא העת יהא עליו ליתן דין וחשבון בפני בוראו על כל מה ששפט בעת שישב בדין.

לימים, שמעתי אחד מגדולי התורה אומר: כאשר השם שופט את עם ישראל הוא יושב. לא יושב בדין כמאמר השופט, אלא יושב על כיסא הרחמים. ופירש עוד, כי על פי תורת ישראל ישיבת השם על כיסא היא בהכרח ישיבה על כסא הרחמים, כי השם שופט את עם ישראל וכל אחד מעם ישראל ברחמים גדולים. זוהי ישיבה של מעלה בצדק וברחמים.

הבנתי באחת את ההבדל בין השופט הארצי לבין שופט כל הארץ הוא יעשה משפט. הבנתי עד כמה עלינו כחברה לסגל לעצמנו ממידות ההנהגה האלוקית: לשבת על כיסא השיפוט ברחמים, לדון לכף זכות כל אדם, במיוחד מי שעבר עבירה. כולנו שופטים. כולנו נשפטים. כולנו צריכים לרחם. כולנו צריכים לדון לכף זכות. כולנו צריכים לשבת ברחמים כאשר אנחנו שופטים. זוהי הדרך היחידה לעשיית צדק ארצי המתואם עם הצדק האלוקי.

בפרוס עלינו חודש אלול, חודש הסליחות והרחמים, נפתח לנו חלון רוחני בזמן, בו אנו יכולים לסגל את מחשבותינו ללמד זכות, לשפוט ברחמים, לא רק את מי שעבר עבירה, אלא כל אחד ואחד מעם ישראל. זהו צדק מתקן, מאחה ומאחד על פי כללי ההנהגה האלוקית. הוא מהותי לאחדותנו כעם. בואו נשפוט בצדק.