בסד

פרשת עקב/ צב'יה כהן

אקדמת דברים

בפרשת עקב ריבוי הוראות ועניינים המתייחסים לקיום הרוחני של עם ישראל בהיכנסו אל ארץ ישראל, תקצר היריעה מלפרטם. אני מבקשת להתרכז במספר פסוקים וציוויים בפרשה, שיש בהם כדי להאיר את המיוחד בפרשה זו ובשמה, "עקב".

ציוויי הפרשה – בניית נדבך רוחני נוסף בעם ישראל

בפרשת עקב ציוויים חשובים, שתכליתם, בנייתו של נדבך נוסף במבנה הקומות הרוחני, שבונה השם בעם ישראל. אבני הדרך הרוחניות במסעו של עם ישראל במדבר מראות כי עם ישראל עבר ניסיונות, באירועים שונים, אשר לכולם מכנה משותף אחד: העם לומד מהו רצון השם, והוא מנסה לקיים רצון זה. לעיתים העם טועה בעשיה, משה מתווך בין השם ובין העם ומביא לסליחת השם לעם. העם מתחזק וממשיך במסע הלימוד הרוחני. שלב זה בכינון הרוחני של העם עומד להסתיים. לא עוד ניסוי וטעיה סליחה ולימוד, אלא, רצונו של השם הוא כעת בחיבור רוחני גבוה יותר ונכון יותר עם העם. השם אומר: עם ישראל, בוגרי המסע הארוך, כבר יודעים מהו לימוד רוחני. עתה, אני מכניס אתכם לארצי הקדושה, אני מצפה מכם לדרגת עבודה רוחנית גבוהה יותר שיש בה ידיעה, ולשם כך אני נותן לכם מצוות וציוויים מיוחדים.

בין הנחש, עקב עשיו, ועקב תשמעון

הפרשה נפתחת בפסוק הבא : "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (דברים ז יב). הפסוק מבהיר כי שמירת המשפטים וקיום המצוות על ידי העם מבטיחה את שמירתה של ברית האחדות שנכרתה בין השם ועם ישראל במעמד הר סיני, כמו גם את קיום החסד שהבטיח השם לאבות האומה לרשת את הארץ, עוד בטרם נעשה עם ישראל לעם השם הנבחר.

המיוחד בציווי זה הוא תוספת הדרגה הרוחנית העולה מן המילים "עקב תשמעון". ומפרש רש"י: עקב תשמעון - את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון. השם אומר לעם ישראל  אין מצווה שהיא שולית ולא חשובה. אין מצווה שאדם יכול לדוש אותה בעקבו ולפטור עצמו ממנה. כל המצוות חשובות, קלה כגדולה. ולכן, השם מצפה מעם ישראל לקיים את כל המצוות שהוא מצווה עליהן בכניסתו לארץ ישראל. ככה נראית עליה רוחנית: קיום כל מצווה מתוך ידיעה ברורה שלכל מצווה חשיבות אין סופית כי זהו רצון ההנהגה האלוקית .

השימוש במילה "עקב" בפרשה איננו מקרי. המילה "עקב" מופיעה כבר בפרשת בראשית. לאחר חטא אדם הראשון אומר השם לנחש על האדם: "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" (בראשית ג טו). הנחש שהיה הכח המניע לחטא אדם הראשון מייצג את שורש כוחות האלילות המנוגדים לאלוקות ולקדושה. בדבריו לנחש לאחר חטא אדם הראשון, השם מגדיר מחדש את מערכת היחסים בין האדם והנחש, בין האלוקות לאלילות: מעתה, האדם יתגבר על הנחש על ידי שהוא ימחץ את ראשו, אבל הנחש מקבל שטח קטן וחשוב מאוד בגוף האדם, כדי לפגוע דרכו באדם, זהו העקב, עליו נשען הגוף כולו. זהו העקב הרוחני עליו נשען כל המבנה הרוחני של עם ישראל ודרכו מנסה האלילות להילחם באלוקות .

פעם נוספת אנו פוגשים במילה "עקב" בתיאור לידתו של יעקב (בראשית כה' כו). יעקב יצא מרחם אמו כשידו אוחזת בעקבו של אחיו הבכור עשיו. עקבו של עשיו האדמוני, ממנו יצא העם האדומי, הוא אותו עקב אלילות שפגשנו בחטא אדם הראשון. על העקב הזה של עשיו נשען גוף האלילות כולו, והשם לא יתן שהאלילות תזכה בבכורה הרוחנית ובברכות הרוחניות שהוא נותן. לכן, ידו של יעקב האוחזת בעקב עשיו מקדמת את הבאות: לעקב האלילות של עשיו שיצא ראשון, אין יתרון מקדים, כי יעקב, אחד מאבות עם ישראל, עמו של השם,   אוחז בו בידו, והוא אשר יזכה בבכורה הרוחנית.

העקב בפרשתנו, הן המצוות שהאדם עלול לחשוב שהן שוליות ולהימנע מקיומן, ודווקא אי קיומן, עלול לחזק את האלילות המנסה ככלל לפגוע בחיבור בין השם לעם ישראל. מצוות קלות אלה הן בדיוק העקב עליו נשען המבנה הרוחני של עם השם. בעקב נמצאת החולשה הקלה אך הקריטית. זהו עקב אכילס המפורסם, אותו גיבור מיתולוגי שגופו כולו היה חסין ממוות למעט עקבו הקטן, אך דווקא דרך עקבו חדר החץ המורעל שהרגו. אם כך, אומר רש"י, המצוות הקלות הללו שהאדם נוטה לעיתים שלא לקיימן הוא אזור רוחני של עקב, שמצריך זהירות מיוחדת. כדי לאפשר את התגברות עם ישראל והאלוקות על האלילות, אין לוותר ולו על מצווה קלה אחת . ככה שומרים על העקב, וככה נראית העליה הרוחנית  המצופה מהעם בארץ ישראל .

בין "והיה עקב" ,קיום הברית, ואויבי ישראל

החיבור בין שמירת המצוות הכוללת, ברית האחדות בין השם ועם ישראל, וארץ ישראל, הוא חיבור בל יינתק. קיום הברית על ידי שמירת המצוות וציות לדבר השם, מקיימים גם את עם ישראל בארצו של השם ומספקים לעם את ההגנה הנחוצה לו מפני האלילות. בדורנו אנו, אלילות זו מתגלמת באויבי עם ישראל, הנושפים בעקבי העם. מפני אלילות זו צריך העם להישמר, במיוחד בעקביו. לכן העם מצווה בפרשה לא רק להשמיד את כל עמי הארץ עם כניסתו לארץ, אלא, בנוסף, להישמר בקיום המצוות כולן, גם הקלות שבהן. שמירת המצוות, גם הקלות שבהן , משביתה את אויבי העם . זוהי פעולת השם למען קיום ברית האחדות בין השם ועם ישראל. לכן מוזהר העם שלא להגיד "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה " (שם ח' יז). הפרשה מבהירה  לנו כי אין לעם ישראל כח וחיל משלו להילחם באויביו, אלא, "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה" (שם ח יח'). נדמה שבעידן המלחמות בטכנולוגיות מפותחות, בעידן הטילים הנשלחים מרחק אלפי קילומטרים בלחיצת כפתור, עלינו להפנים היטב את הדברים הנכוחים בפרשה: לא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אלא כוחו של אל עליון השומר את עמו המקיים את בריתו. 

סיכום

המבנה הרוחני של קיום ברית האחדות עם השם, קיום המצוות, וההגנה מפני אויבי העם הוא מבנה מאוחד, וכל חלק במבנה הזה משפיע על החלקים האחרים בו. תכלית המבנה היא קיום חיבור רוחני גבוה ביותר בין השם ועם ישראל בארץ המובטחת. שאם לא כן, כותבת הפרשה "כגוים אשר ה' מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול ה' אלהיכם" (דברים ח, כ). אם כך, בחיפוש התמידי של כולנו אחר השלום עם אויבנו, אולי כדאי לתת עדיפות לקיום ברית האחדות שלנו עם השם ולשמירת המצוות, כולל אלה שבעקב, כדי שנהיה בשלום, קודם כל עם השם אלקינו והוא, עושה השלום במרומיו, הוא כבר יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, גם עם אויבנו. ואמרו אמן.