החליפה / אלי כהן

בְּקָרוֹב תַּגִּיעַ הַחֲלִיפָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי
שֶׁתַּחְלִיף אֶת הַיְשָׁנָה, הַבְּלוּיָה.
יוֹם אֶחָד אֶתְעוֹרֵר,
אֶגַּשׁ לְצַחְצֵחַ אֶת שִׁנַּי
אַבִּיט בַּמַּרְאָה הַיְּשָׁנָה ,
וְאַז הִיא תִּהְיֶה שָׁם
מֻנַּחַת עָלַי בְּאֹפֶן מֻחְלָט
מַתְאִימָה, לְלֹא תִּקּוּנִים,
לְלֹא פֶּתֶק הַחְלָפָה.
כְּשֶׁאֶגַּשׁ לַמִּטְבַּח לִשְׁתּוֹת אֶת הַקָּפֶה
הִיא לֹא תַּרְגִּישׁ מִיָד בַּהֶבְדֵּל.
יִתָּכֵן כִּי מַשֶּׁהוּ יֵרָאֶה לָהּ מוּזָר
אַךְ הִיא לֹא תְּקָשֵּׁר.
בַּעֶרֶב, כְּשֶׁנֵּשֵׁב עַל הַסַּפָּה,
הִיא תְּעַלְעֵל בְּאַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת,
תַּסִיט קַלּוֹת אֶת מַבָּטָהּ אֶלַי,
תַּחְזֹר לַתְּמוּנָה עִם הַחֲלִיפָה הַיְּשָׁנָה,
וְאָז, אוּלַי תֵּדַע.
* אלי כהן-משורר