צילום: בן פלחוב
מופע מיכאל גוטליב בהופעת יום הולדת באוזן בר/ אסנת יששכרוף
עבור האופטימיים שבינינו,יום ההולדת הוא הזמן המתאים ביותר להיטען באנרגיות חדשות ולהביט קדימה בגאון. נראה שהזמר והיוצר המוסיקלי מיכאל גוטליב נוקט בגישה זו, כאשר בסמוך ליום הולדתו הוא קיים הופעת יום הולדת אנרגטית במיוחד במועדון האוזןבר בת"א,בליווי ההרכב המצויין המלווה אותו בשנים האחרונות (אדריאן גבע- בס, שי ששון-תופים, ניר פופליקר-גיטרה) ולנוכח קהל חם ואוהד.
למרות המעמד החגיגי והאנרגיות החיוביות,יש לציין כי היצירה הכוללת של גוטליב אינה מתחפרת במחוזות האסקפיזם הנינוח והמחוייך ומתפרסת על פני טווח רחב של נושאים וסוגיות החל מחוויות אישיות ועד לאספקט חברתי פוליטי, תוך בחירה מדוקדקת ומפוכחת של טקסטים (ברובם של משוררים) ויציקתם לכדי תבנית מוסיקלית הולמת וראויה.
גוטליב-ירושלמי במקור ובוגר ברקלי קולג' בהצטיינות, ניחן במטען מוסיקלי נרחב ומיטיב לשלב ביצירותיו אלמנטים שונים החל ממוטיבים קלאסיים,קברטיים, ועד לעיבודים רוקיסטיים מחוספסים ונגיעות אלקטרוניות, זאת בשילוב נגינת פסנתר משובחת,קול חם,הגשה דרמטית אך מוטעמת, ועיבודים מושכלים ומדוייקים.
מלבד יצירתו האישית, גוטליב עוסק בשנים האחרונות בהלחנת מוסיקה לתיאטרון(הקאמרי,הבימה), יצירת פסי קול לסרטים, והפקה מוסיקלית, כאשר בין הפרויקטים הבולטים בהם נטל חלק יש לציין את המופע הקאמרי עם קורין אלאל- 'לתמונה נוספו המון צבעים' המציג את שיריה של אלאל בעיבודים מיוחדים של גוטליב לרביעיית כלי קשת ופסנתר,כאשר שיתוף הפעולה בין השניים לא פסק מאז וממשיך עד היום בשורה של פרויקטים איכותיים.
רוב השירים אשר נוגנו במהלך ההופעה לקוחים מתוך אלבומו האחרון- 'ביג בן' בהפקתה של אלאל,אלבום המתמקד ברובו בשירי משוררים הזוכים לטיפול מוסיקלי רגיש ומדוייק של גוטליב ואלאל,באמצעות לחנים,עיבוד והפקה אשר מיטיבים להדגיש ולבטא את האמירות והתובנות המחודדות המשתמעות מן הטקסטים השונים.
המופע נפתח במפגן רוקיסטי קצבי ומשובח עם השיר- 'עוד סירה טבעה בים' למילותיו של גוטליב עצמו,שיר אשר מתהדר בקצביות חיונית ובמלודיה קליטה, אך מאידך משדר מעין סטטיות המשלבת ציפייה לדבר מה, זאת באופן סימביוטי לטקסט עצמו העוסק בהתחבטות שבין הנהייה אחר התזזיתיות המודרנית ,הרצון להדביק את המחר ולהספיק כמה שיותר ,לבין הצורך הקיומי לתהות ולהתעמק באירועי העבר. לאחריו- בהמשך לאותו קו קצבי מרענן, בוצע השיר 'ביג בן'-לחן סוחף וקולח לטקסט אוניברסלי ורלוונטי מתמיד של נתן אלתרמן אשר עוסק בחברה הנעה מידיעה חדשותית זו לאחרת לרחש תקתוק השעון.
לאחר מכן נראה כי חל מפנה בפן המוסיקלי כאשר הקו הרוקיסטי התמתן מעט בעוד המימד הפוליטי המשיך להבליח קלות במעטה רומנטי נוגה לצד לחן ארצי שורשי לשירו של אילן שיינפלד- 'בין ביתי וביתך'-טקסט יפהפה המתאר סיפור אהבה בין שמאלני למתנחל בצל הכיבוש ומציב את האהבה ככלי מחבר אשר ביכולתו לגשר על פני מחלוקות פוליטיות,חברתיות ותרבותיות.
ההופעה של גוטליב לא מסתכמת אך ורק בביצועים מוסיקליים משובחים וניכר כי הוא מייחס חשיבות לא מבוטלת לדברי הקישור המובאים בין קטע מוסיקלי זה לאחר,כך שרוב שירי המופע מלווים במספר משפטים מקדימים, אנקדוטות קצרות וסיפורים משעשעים, כאשר הקהל אפילו זכה להתוודע למדור האסטרולוגיה בעיתון המיתולוגי ה'עולם הזה',זאת במחווה נוסטלגית לחלק מהשירים במופע כדוגמת זה של אלתרמן אשר נכתבו לפני שנים רבות... ונראה כי הדבר רצוי ונחוץ בעיקר לאור מורכבותם של הטקסטים המושרים וכן על מנת להמחיש ולבהר את הסיטואציה המתוארת בשיר, בייחוד כאשר מדובר בטקסט הנוגע לחוויה אישית. כך לדוגמא- הוא מספר על השיר 'חתול בדירה ריקה' של המשוררת המופתית ויסלבה שימבורסקה המתאר את החיים מנקודת מבטו של חתול שבעליו נפטרו ,ומוסיף כי באופן אירוני,בזמן העבודה על השיר נפטר במפתיע חזי-חתולו הפרטי,כך שמאז השיר קיבל משמעות כואבת ומיוחדת בעבורו. ואכן מדובר בטקסט מופתי העטוף בלחן מסתורי,תיאטרלי משהו, כאשר למעשה מדובר במעין ספוקן וורד(שירה מדוברת) בצירוף פזמון מושר חוזר,מבנה מוסיקלי המעמיק את המימד הסיפורי של השיר ומרתק אליו את המאזין.
כמיטב המסורת גם הופעה זו התהדרה לה באורחת כבוד,כאשר הפעם היתה זו דפנה רכטר אשר ביצעה ביחד עם גוטליב שני שירים מאלבומה החדש-'ביום טוב' ,את שירו של גוטליב- 'קו ארוך פצוע',וכן ביצוע מיוחד לשיר-five years- שיר החזון האפוקליפטי של דיוויד בואי, כמחווה לבואי שהלך לעולמו השנה. אין ספק ששיר זה היווה את הביצוע הווקאלי הטוב ביותר במהלך הערב, שכן הגוון הקולי הדרמתי של גוטליב מסתנכרן באופן מושלם עם התיאטרליות המובנית המאפיינת את שיריו של בואי,ובשילוב האנרגיה הנשית המחוספסת של רכטר הביצוע נסק מעלה לכדי עוצמות מרטיטות.
במהלך ההופעה הושמעו כמובן שירים נוספים ביניהם- 'קלרה' למילותיו של אשר רייך-מעין פארודיה קברטית משובחת על קלרה הופמן הפרוונית הנהנתנית, והשיר 'לא מתאים' הממכר הלקוח מתוך אלבומו הראשון של גוטליב- 'נסיעה' ומתאר באופן ציני ומושחז את חוויית היציאה מהארון.
את משבצת ה'הדרן' איישו שני שירים. האחד- 'נכון הדבר' ,לחן טרי של גוטליב לטקסט המקבץ מספר משפטים מתוך ספר דברים ,וכרוח הספר-עוסק בשכר ועונש. אין ספק כי הבחירה להתמודד עם טקסטים מהמקורות מעידה על רוחב היריעה של יצירתו של גוטליב ועל נכונותו להתמודד עם טקסטים מאתגרים המתפרסים על פני רבדים שונים.
אחרון חביב בוצע השיר- 'הנה פתחתי חלון' של ריקי גל בגירסה הגברית של גוטליב ,ביצוע המתכתב עם האנרגיה הקצבית הכובשת המזוהה עם הביצוע המקורי ואף מתהדר בפן רוקיסטי ומחוספס יותר,זאת בזכות השירה הטוטאלית של גוטליב,סולו גיטרה וירטואוזי של הגיטריסט-ניר פופליקר והאנרגיה המוסיקלית המתפרצת של שאר הנגנים. ללא ספק סיום הולם ומבטיח לערב מהנה ומגוון הנע בין עוצמה,רגישות,הומור,ומעל הכל- מוסיקליות טהורה.
מיכאל גוטליב: שירה וקלידים
ניר פופליקר:גיטרה
אדריאן גבע:בס
שי ששון:תופים
אורחת דפנה רכטר
