שיר:
דְּמוּת /שנדור לוקץ' מהונגרית יעקב ברזילי

דְּמוּת אַחַת,

כֻּלָּהּ נוֹצֶצֶת בְּשָׁחֹר

כְּאִלּוּ רוֹחֶצֶת הָיְתָה בְּגֶשֶׁם,

אַף שֶׁסְּבִיבָה וּבְתוֹכָהּ

אֲבֵלוֹת שׁוֹרָה.

בִּפְרוֹס אַדֶּרֶת

עָלֶיהָ חֲסוּתָה,

טַלְטֵלַת קְמָטִים

כְּמוֹ תֵּל שֶׁל מַיִם, מִתְגַּלְגֶּלֶת.

רוּחַ שׁוֹרֵק

מִבַּעַד לַחֲרַכִּים.

כְּאִלּוּ

נִשְׁכְּחָה בְּאִי שֶׁל אֵין כָּל חַי

מֻקֶּפֶת אֹפֶל

יָמִים

וּבְחָזַה חֶרֶב

שְׁחוֹרָה.

כְּאִלּוּ

לְאֵי-מִי מְצַפָּה

גַּם בְּמוֹתָהּ.