שיר:
קשר הדדי/ אוולין כץ
מַה שֶּׁהַיּוֹם חָב לַלַּיְלָה
אוֹר נֶאֱסָף אַט אַט
בֵּין צְעִיפָיו.
שֶׁקֶט נִקְרָע בַּהֲמֻלַּת
צְעָדָיו הַפְּרוּעִים שֶׁל הַיּוֹם.
אֱחֹז רַק רֶגַע אַחַר רֶגַע בֵּין יָדֶיךָ הַמְּאִירוֹת,
אָמַרְתִּי לַיּוֹם,
שָׂא נָא עֵינֶיךָ לִרְאוֹת, וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ
אַל תְּסַמֵּן גְּבוּלוֹת קֶרַע וּמְרִיבָה.
"אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה"
שָׁוְא הָלַךְ הַיּוֹם בְּרִיצָה וּבְחִפּוּז רַגְלַיִם,
עַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב לִמְרוּצָתוֹ.
שָׁב גַּם הַלַּיְלָה, כָּבַשׁ עֵינָיו בְּצֵל חֶשְׁכָתוֹ,
שׁוּב עַל בְּהוֹנוֹתָיו נָס.
"כֻּלָּנוּ בּוּרִים אַךְ לֹא כֻּלָּנוּ בְּאוֹתָם תְּחוּמִים", אמר אלברט איינשטיין
