אירוע מפגשי משוררים ברמת גן/ חגית בת אליעזר 

ביוזמתה ובארגונה של אגודת הסופרים העברים ולרגל שבוע הספר התקיים אירוע "מפגשי משוררים" ב-21.6.2016 בבית יד לבנים ברמת גן. האירוע קיבל פרסום נרחב באמצעי התקשורת וזכה לקהל רב. לאחר דברי הברכה של המארחים עורן דין  רועי ברזילי חבר הנהלת העיר , ד"ר עמליה חרוש – מנהלת "יד לבנים" ועו"ד צביקה ניר – יו"ר אגודת הסופרים, התקיימו במקביל בחדרים נפרדים 3 דיאלוגים משורריים: ריקי דסקל וישראל בר כוכב, טל ניצן ועמיחי חסון ונועה שקרג'י ואלי אליהו, אשר בו נכחתי.

נועה שקרג'י – משוררת, חוקרת ספרות פעילה ב"מקום לשירה" בירושלים ובפרט בבית הספר לאומנויות המילה שהוקם שם לאחרונה. אלי אליהו – משורר, עיתונאי, עורך בעיתון "הארץ", פרסם 2 ספרי שירה וזכה עליהם בפרסים. המשותף – כל אחד מהמשוררים עובד על ספרו הבא: אלי על ספרו השלישי ונועה – על ספר הביכורים שלה. השניים קראו את השירים החדשים – כל אחד של עצמו ושל שותפו למפגש, מתוך כתב היד – מקלסר דפים מודפסים או מטלפון נייד באווירת הראשוניות של חשיפת יצירתם מול קהל. אלי קרא שירים מספרו השני "עיר ובהלות" שיצא ב"עם עובד" בשנת 2011 וביניהם "ציפור צבועה" ו- "המעקלים", שבו הביטוי "העולם מתקלף אחורנית" זכה לתגובת "ממש יפה" של המעקל הגבוה, וסיום השיר "מכל הספרים עיקלו שורת שיר אחת והלכו." נעמה לקהל שהגיב בצחוק אוהד.

"מהי שירה בשבילך" הם שאלו זה את זה וענו מתוך ניסיון רב ומעמיק של קריאה וכתיבה. בשביל אלי שירה היא שילוב של חוכמה ומוזיקה. שיר טוב נע על הסקלה בין אמירה למוסיקליות. אלי חש קרבה אל שירתו של אמיר גלבוע ושמח לגלות בה דיבור מהוסס, שאף יכול לסתור את עצמו, התייחסות אמביוולנטית לעולם, אחרי שירי ביאליק ואלתרמן הפסקניים, אותם הכיר בבית הספר, "מתוך שידוך" - לפי הגדרתו.
לפי נועה, שיר אינו נקרא כמו עוד טקסט, לא ברצף, הוא עוצר את הקורא וכן הוא מטרה בפני עצמו, נטול אינטרסים גלויים. גם נועה רגישה למוסיקה של שפת השיר, בתור מוסיקאית, צ'לנית עוד בטרם גילתה את שירתן של דליה רביקוביץ ואסתר ראב בשנת 2005. מאז נועה הושפעה, כאלי אליהו, מאמיר גלבוע, וגם משיריו של יצחק לאור וכן  משיריהם באנגלית של טד יוז, אן סקסטון, סילביה פלאת, אותם תרגמה.

המשוררים התייחסו בהרחבה לנושא השירה בעידן האינטרנט. נועה חקרה בנושא במסגרת עבודת התיזה שלה לתואר שני, כ"תרגיל" שהיה כל כך מוצלח שנמשך 100 שבועות - ערכה דף שירה אינטרנטי יומי "פועמה" שזכה לקהל קוראים רב. המחשב, תקשורת הדוא"ל, האינטרנט בהחלט הקלו על עריכת טקסטים, הגשת חומר לפרסום, הפצת כתבי עת ולפי המושג, אותו טבע המשורר ד"ר גלעד מאירי, חל שיפור באמצעי ייצור ספרותיים.

אלי אליהו דיבר על פריחת השירה בזכות האינטרנט. הוא עשה סקירה היסטורית מעניינת של השפעת אמצעי התקשורת על משוררים: העיתון המילולי עודד את ההתבטאות, הטלוויזיה, שהפכה לדומיננטית בשנות ה-80 וה-90, בתור אמצעי ויזואלי – פחות, ועכשיו, מאז שנות ה-2000 האינטרנט, הטקסטואלי ברובו, מעודד את הפצת השירה לקהל רחב. השירה הפכה ליותר נגישה ואפשר להיתקל בשיר במקרה, תוך כדי גלישה במרחב הוירטואלי.

בהקשר של השפעות ספרותיות עלה הנושא של השירה היפנית ובפרט שיר היקו, שבנוי מ-17 הברות, 5-7-5 בחלוקה ל-3 שורות, ואז נשמע משורות הקהל קולו הסמכותי של המשורר מאיר ויזלטיר: "ביפנית וכן באנגלית יש אוצר רב של מלים חד-הברתיות, שמאפשרות העברת מסר משמעותי במספר הברות קטן, כמו 17 בהיקו, ואילו העברית הקצרה בכתיבה, היא ארוכה מבחינת מספר הברות במילה ("אהבה" צורכת 3 הברות בזמן ש "loved" מסתפקת באחת), ולכן ספירת הברות היא "חונקת" בעברית. אפשר לאמץ מהיקו את המבנה של 3 שורות קצרות עם יחסים מתוחים ביניהן".

ובאופן טבעי, לאחר סיום השיח בין נועה שקרג'י ואלי אליהו, שעורר ציפייה לספריהם הבאים, עלו לבמה המשורר מאיר ויזלטיר והמשורר, סגן יו"ר אגודת הסופרים אביחי קמחי, שראיין את ויזלטיר לרגל צאתו לאור ב"הקיבוץ המאוחד" של "מכלול שירים 1969-1959 – כרך א". ספרי שיריו של ויזלטיר זכו להתעניינות הקוראים הקונים, והעותקים של רובם אזלו. על כן הוחלט לערוך את מכלול שירתו, שייצא במספר כרכים. עתה יצא כרך א, המקבץ את שירי העשור הראשון של כתיבתו 1969-1959 .

מאיר ויזלטיר סיפר שבזמן לימודיו בתיכון קרא את התנ"ך בתור המקור לשפה העברית ואף למד פרקים שלמים בעל פה, ומתוך ידיעתו המעמיקה בתנ"ך יכול לומר, שרובו היא שירה אפית, שנועדה להיקרא בקול ופסוקי תהילים אפילו מושרים עם מנגינה.

מגיל 14 הוא גר בתל אביב ומגדיר את עצמו כמשורר תל אביבי, אפילו כשנמצא באירופה, הוא כותב כמתוך תל אביב.

בהתייחסו לשירה הפוליטית, אמר, שלמשורר אין תפקיד. הוא עסוק בהמצאת הדבר הבא, בדומה למתמטיקה. השירים הפוליטיים, שכתב, אינם מתוך משימה פוליטית למטרות שכנוע, אלא עם חומרי החיים, שכוללים נושאים פוליטיים, כי כולנו אנוסי פוליטיקה, קורבנות פוליטיקה.

מאיר ויזלטיר קרא מספר שירים מכרך א של המכלול, שרבים מהם נכתבו מתוך דיבור את מישהו לא מסוים וכשנקראו, בעצם הופנו את קהל.

צביקה ניר סיכם את אירוע מפגשי המשוררים העשיר והמגוון ב- "דבר אופטימי, עֲשִׂיַּת שירים" – כשמו של ספרו של ויזלטיר, שיצא לראשונה בשנת 1976 ובמהדורה חדשה בשנת 2012. עם צאת הכרכים הבאים של המכלול, עוד במהלך השנה, מאיר ויזלטיר הביע נכונות לחזור ולהתארח באירוע של אגודת הסופרים.