שיר:
ולפורגיס/ גד קינר

יוֹשֶׁבֶת עַל כֻּרְסַת קַשׁ מֵסְמֻרְטֶטֶת

עַל גַּג תֵּלאָבִיבִי.

אֵלָה אַצְטֶקִּית.

לְשֶׁעָבַר.

הַוִּיזָה כְּבָר לֹא בְּתֹּקֶּף.

גַּם הַשַּׁדַּיִים.

הִיא מְיַלֶּלֶת אֶל הַיָּרֵחַ

מְנַסָּה לִפְגֹּם

אוֹמֶרֶת חַכּוּ לַלִּקּוּי.

חַכּוּ חַכּוּ.

אֶת לִבְבוֹת הַבְּתוּלוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁעָקְרָה  בְּגַן הַיְּלָדִים שֶׁמִּמּוּל

הִיא טוֹבֶלֶת בְּאַמְבָּה.

גֵוָהּ הָעַתִּיק חָרוּט בִּכְתַב

יְתֵדוֹת.

זָוִיתִי. דּוֹקְרָנִי.

מִזְּמַן לֹא נִסָּה גֶּבֶר לִקְרֹא.

עִקּוּלֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָּ הַשִּׁגְרוֹנִיוֹת

הוֹרָאוֹת לִשְּׂרֵפָה

עֲרִיפָה שִׁפּוּד וְקִלְקוּל

מְחִילוֹת.

הַשְּׁכֵנִים מְבִיאִים חוֹקְרִים

שֶׁיְּפַעְנְחוּ.

הֵם נֶאֱסָפִים עַל הַגַּגּוֹת הַסְּמוּכִים.

מֶרְחַק בִּטָּחוֹן.

שָׁרִים אִתָּהּ הִמְנוֹנִים בְּשׁוּמֶרִית.

מְסַפְּרִים בְּדִיחוֹת בְּכַשְׂדִית.

וּמִן הֶחָזֶה הַפָּעוּר שֶׁל הַיְּלָדוֹת

מְגִיחוֹת נְסִיכוֹת בַּרְבִּי. דּוֹהֲרוֹת עַל

דְּלַעַת לְלֵיל

וַלְפּוּרְגִיס.