צילום: עזרא לוי 
אירוע כנס העבריה השני במוזיאון חצר היישוב הישן/ איתן אבן עזרא 

בשנה שעברה נערך כנס העבריה הראשון במוזיאון חצר  היישוב הישן ברובע היהודי בירושלים העתיקה. הובטח להפוך זאת למסורת שנתית, ולקיים את הכנס כל שנה סמוך לפתיחת שבוע הספר (כמה מאיתנו זוכרים שקראו לו בעבר "שבוע הספר העברי"?).

השנה, יוזמי האירוע הרצל ובלפור חקק, בתיאום עם מוזיאון חצר היישוב הישן החליטו לקיים את האירוע בשבוע האור בירושלים, כשכל העיר מוצפת אורות צבעונים. האחים חקק שפרשו לאחרונה מהנהגת אגודת הסופרים העברים, צרפו הפעם ליזמתם את מוזיאון בית יוסף באו בתל אביב, והיה זה שילוב כוחות של שני מוזיאונים כדי לחזק את מעמדה של העברית, והפעם לשים דגש באירוע מיוחד זה על תרומתו של יוסף באו למורשת העברית, לתפיסת העברית וליצירת פונטים עבריים חדשים.

האירוע התקיים ביום שני  30.5.2016. הכנס נפתח בסיור משער יפו לעבר מוזיאון חצר היישוב. בלפור חקק הדריך את המשוררים ותאר את בניית חומת העיר העתיקה ואת האתרים הנלווים לשער יפו. במסלול הסיור נכללו מספר נקודות ציון: קברי האדריכלים שבנו את החומה, מלון אמדורסקי (של ירחמיאל אמדורסקי, סבו של הזמר בני אמדורסקי), בית "הפוסטה האוסטרית" (בזמן כניסת המעצמות לירושלים לאחר 1840), מדרגות המצודה שם קיבל הגנרל אדמונד אלנבי את כתב הכניעה של האימפריה העות'מנית, כנסיית המשיח, הקישלה, רחוב הפטריארכיה הארמנית והרובע הארמני ומשם אל המוזיאון.

במוזיאון נשא דברים המשורר הרצל חקק כל "יוסף באו הרואה לנפש העברית" והציג את תפיסת העברית של הספר "ברית מילה" של י' באו. האחיות באו סיפרו על המורשת המשפחתית של אביהם. בלפור חקק הרצה על תחיית השפה העברית בדורנו כלשון מדוברת. אורה פיקל צברי הרחיבה על תרומת מוזיאון חצר היישוב בעשייה שלו לשפה העברית, לחיפוש כתבים עבריים ומסמכים עבריים מיוחדים.

לאחר כל ההרצאות הייתה הפתעה: האחיות באו העלו את החזון של אביהן יוסף באו, שיש לחדש את מנהג הדלקת מנורת שבעת הקנים. בעבר כבר התקיים טקס מנורת שבעת הקנים בבית באו ונערכה הדלקה חגיגית ראשונה של מנורת שבעת הקנים. חידוש האור של העברית בשבוע האור בירושלים התחזק עם הדלקת מנורת שבעת הקנים. נערך טקס מרשים, והוקראו הפסוקים של זכריה הנביא (פרק ד), שמהם נשאב סמלה של מדינת ישראל: מנורת שבעה קנים ושתילי זיתים מימינה ומשמאלה:

א וַיָּשָׁב, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיְעִירֵנִי, כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ.  ב וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ--שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ.  ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ:  אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ.  ד וָאַעַן, וָאֹמַר, אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, לֵאמֹר:  מָה-אֵלֶּה, אֲדֹנִי.  ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲלוֹא יָדַעְתָּ, מָה-הֵמָּה אֵלֶּה; וָאֹמַר, לֹא אֲדֹנִי.  ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵאמֹר, זֶה דְּבַר-יְהוָה, אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר:  לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.

 המשוררות והמשוררים קראו משיריהם: חיה בנצל, רחלה הרפז, עזרא לוי, שושנה ויג, יפה לורנצי, חיים יחזקאל, אביבה גולן, אריה מארק, אברהם לוי בן יונה, שושיה בארי דותן ועוד. ואל נשכח את קולה היפה של שושיה שהנעימה את האירוע בשירים ובגיטרה, וכמיטב כשרונה שרה את לחניה לשירי המשוררים.

הרצל חקק קרא את שירה של דורית ג'אן, ושושנה ויג קראה שיר של שלומית כהן אסיף, כדי להציג עוד ממדים של העברית.

עזרא לוי הצלם הפואטי הצטרף הפעם לסיור ולאירוע, גם כמשורר וגם כצלם ותיעד את האירוע המיוחד.