אירוע "שירה עברית בספרד" בנמל תל אביב/ חגית בת אליעזר 

ביום ראשון 22.5.2016 בבית היוצר של אקו"ם נגלה בפני עולם חדש: שיתוף פעולה ספרותי מעמיק, נרחב בין ישראל לספרד, אותו יזמה מרגלית מתתיהו, משוררת דו-לשונית בעברית ובלדינו, מבקרת בספרד, מופיעה בפסטיבלים ושירתה נחקרת באוניברסיטאות. בשנת 2014, בזמן הטקס של הענקת תעודת יקירת העיר סלמנקה בהוקרה על פעילותה רבת השנים בספרד, ראש העיר הביע רצון להרחיב את שיתוף הפעולה הספרותי עם ישראל. מו"ל הוצאת הספרים "ורבום" (Verbum) של מדריד הציע לפרסם סדרת ספרי שירה של משוררים ישראלים. בשנת ,2015 במיזם משותף של שתי הוצאות הספרים "ורבום" הספרדית ו"ספרא" הישראלית, יצאו לאור 8 ספרי שירה של המשוררים  חיים נגיד, ורדה גנוסר, גד קינר, עדנה מור-חיים, ליליאן דבי-גורי, מירון ח. איזקסון, אשר רייך, מרגלית מתתיהו במהדורה דו-לשונית עברית-ספרדית.

באוקטובר 2015 יצאו המשוררים לספרד למסע שכלל הצגת ספרי השירה בערים שונות, אירוח בביתו של שגריר ישראל במדריד מר דניאל קוטנר, וכן הופעה בפסטיבל בינלאומי לשירה בעיר סלמנקה.

באירוע "שירה עברית בספרד" בבית היוצר של אקו"ם, בהנחייתה של מרגלית מתתיהו, המשוררים סיפרו רשמים מהמסע וקראו את שיריהם בעברית. את התרגומים לספרדית קראה מרים נהור בחן מתנגן. העיטור המוסיקלי כלל 3 שירים ישראלים ידועים מפיה של מיכל מתתיהו- בתה של מרגלית בליווי הגיטריסט דניאל וינר וקטעי מוסיקה ספרדית בנגינת אמן הגיטרה ירון חסון.

אביא כאן טעימה שירית קטנה.

השיר הפותח את ספרו של חיים נגיד "עד תום העצב":

1. 1.     אמי

בחלון הפתוח

הנהר זורם בעיניה

באור הירח

יערות הלבנה

מערסלים נֹעַם

בצבעי כסף וּוֶרֶד

וחֹשך מותהּ

מתנועע

כמו פרח

טובע במצחי הבהיר

בשנתי

Mi madre .1

En la ventana abierta

el rio fluye en sus ojos

a la luz de la luna

los bosques de abedules

se hamacan amablemente

en color plateado y rosa

y la oscuridad de su muerte

se mece

como una flor

se hunde en mi clara frente

mientras duermo.

והינה שירו של גד קינר בשתי השפות מתוך הספר "מה שנותר":

כְּמוֹ אַרְכֵאוֹלוֹג

כְּמוֹ אַרְכֵאוֹלוֹג

הָעוֹסֵק כָּל חַיָּיו בִּמְגִלָּה גְּנוּזָה

פְּתוּחָה וּבִלְתִּי נִתֶּנֶת לְפִעְנוּחַ

אֲנִי עֲדַיִן חוֹקֵר אֶת סִתְרֵי גּוּפֵךְ

הַנִּפְלָא

מִבִּינָתִי

וְלִפְעָמִים מִתַּחַת לְתִלֵּי עָפָר וָחֳרָבוֹת

הַקְּסוּמוֹת מִן הַמִּבְנֶה הַשָּׁלֵם

מוֹצֵאת יָדִי עִקְבֵי זֵכֶר מְטֻשְׁטָשׁ

לְמַגָּעִי הַמְּרַפְרֵף עַל שָדֵךְ

לִפְנֵי אַרְבָּעִים וְאַלְפֵי לֵילוֹת

הַפְלָגָה בְּמִדְבָּרִיּוֹת מִטָּתֵנוּ

שִׁבְרֵי חֲרָסִים שֶׁל מְרִיבָה

עַתִּיקָה אֲנִי מְאַחֶה בִּשְׂרִידֵי

אוֹנָהּ שֶׁל אַהֲבָתִי הָרַבָּה.

הָרָפָה

Como un arqueólogo

Como un arqueólogo que ha

dedicado la vida a unos escritos

preservados pero indescifrables

yo sigo investigando los misterios de tu cuerpo

más maravilloso

que mi entendimiento

Y a veces bajo montículos de polvo y escombros

hechizados del edificio completo

mi mano encuentra borrosas huellas de memoria

de mi tacto volátil por tu seno

hace cuarenta y miles de noches

navegando en la aridez de nuestro lecho.

Porcelana en trozos de reyerta

antigua empalmo con los restos

del vigor de mi amor engrandecido

mustio

אני מודה למרגלית מתתיהו על החומר הרב והממצה ועל השיחות הלבביות בהן סיפרה על הפרויקט וכן חידשה לי אודות שפת הלדינו, הנקראת גם ספניולית וכן "ספרדית יהודית" – השם שמבהיר את מהותה של השפה. בזמן גירוש ספרד – בשנת 1492, בה כריסטופר קולומבוס יצא אל הלא נודע מספרד מערבה אל האוקיאנוס האטלנטי, גורשו יהודי ספרד אל דרכם החדשה מזרחה אל יבשת אירופה ולקחו אתם את השפה הספרדית מודל 1492. הרחק ממולדתה השפה נשתמרה במעלה הדורות. עבור דוברי הספרדית העכשוית בארץ מולדתה של השפה, הספרדית היהודית העתיקה נשמעת נוסטלגית וחיננית.