חַרְצִיּוֹת/חָנָה כֹּהֵן

חַרְצִיּוֹת שֶׁשָּׁטְפוּ אֶת הָאָרֶץ

מַזְכִּירוֹת לִי יַלְדָּה קְטַנְטַנָּה

שֶׁצּוֹלֶלֶת אֶל תּוֹךְ הַצָּהֹב

בַּמֶּרְחָבִים הַפְּזוּרִים אֶל הָאֹפֶק.

הִיא שׁוֹקַעַת בֵּין פְּרָחִים

טוֹבֶלֶת עָמֹק בֵּין הַיָּרֹק

רוֹאָה... לֹא נִרְאֵית

מִסְתַּתֶּרֶת.. מְחַפֶּשֶׂת...

.. אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

אֶת רֵיחוֹת הַגֶּשֶׁם

אֶת הָאוֹר שֶׁבַּצָּהֹב

אֶת חוּם הָאֲדָמָה.

הַחַרְצִיּוֹת שֶׁשָּׁטְפוּ אֶת הָאָרֶץ

מַזְכִּירוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי

הַיְּשָׁנָה, עִם הַתֹּם וְהַטֹּהַר..

שֶׁהָיְתָה....וְאֵינֶנָּה.

מרץ 2012