לאחר שהוחלט על הפרטת הטיסות לחלל, פנו אלי הגורמים המוסמכים ובקשו ממני להשתתף כאסטרונאוט חבר במשלחת ריאליטי בינלאומית לחלל. תחילה סירבתי כמובן, הרי יש ראויים ממני, וגם כל העניין הבריאותי, אבל משהסבירו לי שמעבר לפרסום וחיי הנצח המזומנים לי בתור סלב, יתאפשר כך לבדוק את ביצועי הדפיברילטור שלי בתנאים של חוסר כבידה – השתכנעתי. מה גם שהשכר יפה, ויש בזה הזדמנות לייצג מגזר שלם של מוגבלים ולהוכיח לכול שאף אנחנו יכולים.

מעמד ההמראה היה מרגש. ההפקה לא חסכה בהוצאות. התאורה והאפקטים היו מדהימים, קהל עצום ורב חזה בנו, באסטרונאוטים המטפסים אחד אחרי השני למעבורת ונחגרים בידיים רועדות לכיסא. עשרות מצלמות טלוויזיה העבירו את השיגור בשידור ישיר לרוב מדינות העולם, חלק אפילו בטכנולוגיית תלת-מימד. הרייטינג שבר שיאים. "תלך עם האמת שלך עד הסוף," אמרו לי הזכיינים לפני ההמראה, "אל תתרשם משאר האסטרונאוטים, אתה לא פחות טוב מאף אחד, יהיה בסדר, רק תשתדל להפנות את צד ימין שלך למצלמות."

ואז שאגו המנועים, ונישאנו לשמיים. המעבורת טולטלה, המתכת צווחה, ונדמה היה שהאברים הפנימיים מנסים להימלט לאחור מבעד לעצמות הגב הנלחץ בעוצמה של תשע ג'י למושב האורטופדי. כשהגענו לגובה של כארבעים ק"מ ומנועי העזר הרקטיים התנתקו ונשרו לים, רפתה התאוצה וכוח המשיכה הניח לנו לנפשנו. יכולתי אז להעיף מבט סביב ולראות את שאר המשתתפים.

מימיני היה חבוק באימה צמד גמדות לסביות שנשלחו לחלל מטעם יבשת אוסטרליה, משמאלי, זולג לכל עבר מכיסאו, רבץ נציג יפן שמשקלו כחצי טון, אחריו חלקו העליון של רקדן קטוע בקו המותן מארצות הברית, הודו שלחה דראג-קווין בן חמש, מימין בלט לעין סודני עם סיפור חיים מזעזע ולוקה בצרעת, אחריו כוכבנית פורנו יתומה מרומניה, ואחרון מימין שכב נציג אינדונזיה כשהוא מחובר למכונת לב-ריאה והוא מחוסר הכרה עוד מימי הצונאמי הגדול. לא היה לי ספק, טובי המתמודדים התחרו כאן, והנה אני הקטן נבחרתי לייצג את המדינה. זה מרגש כל-כך. איך לא. ידעתי גם שאם אצליח לשרוד עד הסוף יש סיכוי גדול שהזכיינים יחתימו אותי על חוזה טאלנט מדהים.

ההדחה הראשונה עברה בשלום. הסודני-סיפור-חיים-מזעזע והמצורע הודח ראשון כמקובל במקומותינו. חגנו סביב כדור הארץ והאסמֶסים במסלול קבוע, וכל עשרים וארבע שעות הדחנו מתמודד מבעד למנעל האוויר אל החלל בהתאם לבחירת הקהל שצפה בנו ללא הרף. יום לאחר הסודני הודחה והצטרפה להוריה הרומנייה על-אף שחשפה את גופה לחלוטין מול המצלמות, הדראג-קווין נמלט בעצמו בהזדמנות הראשונה והאינדונזי הצמח העמיד פנים שלא אכפת לו מכלום, אבל הצופים המדהימים יודעים לזהות מישהו לא אמיתי ואף הוא סיים את דרכו בתחרות במהרה.

למעמד הגמר המרגש הגענו שלושה. הרקדן החצוי, היפני הבטלן ואנוכי, אחרון האזרחים. למקום השלישי הגיע האמריקאי שהודח ברוב טקס ונשלח לחלל לרקוד עם כוכבים. למקום השני הגיע היפני, אלא שכאן התעוררה בעיה: התברר שעקב מימדיו הוא בלתי ניתן לשילוח מבעד לפתח. הראש עבר, גם הצוואר איכשהו וזרוע אחת, אבל כל השאר נותר תקוע. איך הצליחו מלכתחילה להכניס אותו לחללית? לאלוהי ההפקה הפתרונים. אולי בנו אותה סביבו.

לא נותרה אז ברירה אלא לדחות את רגע ההכתרה עד שהיפני יפחית ממשקלו. מדהימים היפנים האלה. עבדו על כולם.

ומאז אני סובב בחלל. לא שאכפת לי כל-כך. הדבר היחיד שמטריד אותי הן הבטריות המתכלות והולכות של הדפיברילטור. ואם משהו יהרוג אותי כאן זה יהיה השעמום. לא קולטים כאן שידורי טלוויזיה.