מאמר:
זוכרים או שוכחים/ ד"ר ברכה קליין תאיר

כולנו נמצאים היום על סף מאתגר שמזכיר לנו כי רובנו שכחנו לצאת ממצרים (למרות שאנחנו חוגגים מסורת של אלפי שנים בקריאת ההגדה), לצאת מהגלות הפנימית, לצאת מהחושך אל האור ולחזור אל גן העדן. הכול כמובן מטאפורות שמציגות בפנינו בררה: להמשיך את המעגליות של מה שהיה הוא שיהיה ולזמן התנסויות קשות יותר (נפילה אל החושך, על גחונך תלך, בצער תלדי בנים, בזעת אפך תאכל לחם...), או לבחור לצאת אל מעגל חדש בו שולט האור, עוצמה, אמת, אחדות, זרימה, מימוש, השגיות עם פחות זמן, מאמץ ומשאבים?

מה שמבעבע כבר תקופה מתחת לפני השטח, תהליכים פנימיים שמבקשים לבקוע, פורצים עכשיו בעוצמה ומערערים את שיווי המשקל של העולם בדרך שאי אפשר להתעלם ממנה. המציאות כאוטית, אינטנסיבית וקשה, כמעט כל אדם טובע באנוכיות. העדויות לכך: עימותי תודעות, חוסר שקט, מרווח קצר יותר בין גאות לשפל, הכול למראית עין, החומר התגבר על מידות רוחניות, ארגונים מתכווצים, עסקים נופלים (ענבל אור היא רק אחת מהם), קטר ההי-טק נחלש, מערכות בריאות קורסות, המדיה מלאה בטוקבקיסטים אלימים ומגעילים, אנחנו נמשכים לבריונים, לקיצוניים, למחנאות, גבולות מקובלים נחצים, סלידה מהתקינות הפוליטית, היעדר חמלה, פערי שכר, יוקר המחייה, בעיית הדיור רק הולכים וגדלים, בעלי כוח ושררה ממשיכים לנסות את מזלם (אתם באמת חושבים שמנכ"ל בנק הפועלים סיים את תפקידו כי הגיע זמנו?), אחרים מנסים לגנוב עוד כי אפשר, אגואיזם ארצי במלוא תפארתו, תועלת אישית על חשבונם של אחרים, תחרות שמכבה את האור של האחר, ניצול מיני שהפך למחלה ללא שליטה, מלחמות נוראיות עקובות מדם שמתרחשות בכל העולם אבל גם בשכנות אלינו, סבל אנושי בלתי נתפס. האם ניוושע?

מכות, ויש אומרים – שעורים, תמיד היו. הם אינם לשווא...הם מבחני התפתחות. אבל היום יותר מאי פעם, לאורה של התוכנית החדשה לאבולוציה, עד שלא נבין כי; הפרטניות חונקת את בני האדם והיא גורם עקרי למרבית כאבנו ומחלתנו, שהמצפון הקלוקל שלנו מערער את שיווי המשקל הקיומי שלנו, שחוסר הדיוק והבורות מביאים אותנו לקבל להחלטות גרועות...ונסכים לצאת מהמדיום הארצי הדחוס, מ"חור מנעול" קטן שמצמצם את פוטנציאל המציאות, אנחנו נמשיך לתת כוח לסיבות סימפטומטיות ונשקע עמוק יותר, בדומה לילד ההולנדי שניסה לסתום חור אחד ופתח חור אחר.   אלא שהפעם תוקף תאריך היעד לצאת אל נתיב ההתעוררות החדש, יפוג מהר. מי שלא יצליח להיכנס אליו, יהפוך מידית לתליין של עצמו.

הנתיב החדש מחייב את כולנו להתעורר אל עבר:

·         שורשי הדברים ואמיתות מוחלטות יותר (חור מנעול גדול)

·         פוטנציאל של אדם גדול (האדם יקום קטן והקוסמוס אדם גדול)

·         ידע חדש ומהפכני יותר

·         יחסים מוכללים יותר

·         אהבה, אושר ועושר שאינם מותנים בדבר

כל אלה מחכים לנו בקומה ה-100. כלומר, אנחנו חייבים לצאת מהמדיום בו נתקענו ולהתחיל  לטפס גבוה יותר, אל עבר עוצמות פוטנציאל מרוכזות וחזקות יותר. הטיפוס נעשה בעזרת: תודעה איתנה ואותנטית – בינה – הגיון – מודעות לכוונות/אמונות/מחשבות שנפתחים כמניפה. רק תנועה מטפסת מאפשרת לנו למשוך "דלק" עשיר יותר שבעזרתו אנחנו מרחיבים את "חור מנעול" התודעה, מצליחים להשתחרר מהמדיום הכובל ולראות יותר, בעיקר את הכוונות האמתיות שמעצבות את הדרך בה אנחנו מאמינים, חושבים, מתנהגים.  יתרה מכך, עלינו גם להסכים להיות בוראים אוטופואטיים (self-creators) שיוצרים מחר חדש – אדם חדש – ארגון חדש, כל יום מחדש. במקום להגיב למציאות, במקום להיגרר אחרי אנשים ומצבים, במקום להתנהל כעבד תשוקות ורצונות פרטניים/אגואיסטיים, עלינו להעז לקחת את הגה החיים לידנו. פיתוח תודעת בורא היא זו שקובעת היום את תוצאות חיינו הלכה למעשה.