שיר:
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמִרְפָּאַת-עֵינַיִם / משׁה שׁפריר

"וַיְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים" (שמות לג,11)

אוּלַי כָּךְ אָמַר הָרוֹפֵא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמִרְפְּאַת הָעֵינַיִם

שֶׁבְּבֵית-הַחוֹלִים-שָׂדֶה, אֲשֶׁר הוּקָם בְּסָמוּךְ לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:

"לְאַחַר שֶׁרָאִיתָ אֶת אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים בְּפִסְגַת הַר-סִינַי

- מָה הַפֶּלֶא שֶׁאַתָּה מִתְלוֹנֵן מֵאָז עַל כְּאֵבִים בָעֵינַיִם.

בְּכָל-אֹפֶן, לְאַחַר בִּדִיקָה קַפְּדָנִית וּּמַעֲמִיקָה

אָנוּ מָצָאנוּ, כִּי בִּשְׁתֵּי הַעֵינַיִם שֶׁלְּךָ

הַקַּרְנִית שְׁקוּפָה, הָאִישׁוֹן עָגֹל

וּמֵגִיב, יֵשׁ גֵּרוּי קַל בַּלַּחְמִית,

הָעֲדָשָׁה הַזְּגוּגִית צְלוּלָה,

אֲבָל קַיֶּמֶת בָּהּ קְצָת בְּלָיָה

לֹא-חֲמוּרָה שֶׁל עֲכִירוּת מְעַטָּה.

פְּרָט לְהַפְרָעוֹת קַלּוֹת אֵלּוּ - עֵינֶיךָ דַּי טוֹבוֹת

וְתוּכַל לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת

בַּזְּמַן שֶׁתַּגִּיעַ וְתַעֲלֶה לִמְרֹומֵי הַר נְבוֹ

לְהַשְׁקִיף עָלֶיהָ, אֲבָל אֵלֶיהָ לֹא לָבוֹא".