שיר:
בָּהֶלֶּת/ רוֹן גֵּרָא

בִּהְיוֹתִי יֶלֶד כְּבֶן שְׁמוֹנֶה

שָׁנִים.

בִּקַּרְנוּ, אִמִּי וַאֲנִי אֵצֶל דּוֹדָתִי

בְּשַׁבָּת.

לְפֶתַע,

אִמִּי הִתְעַלְּפָה וְנָפְלָה.

בָּרַחְתִּי מִן הַדִּירָה

וְרַצְתִּי וְרַצְתִּי בְּכָל כּוֹחוֹתַי

וְצָעַקְתִּי:

 "אִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה".

מֵאָז,שָׁנִים עַל שָׁנִים,

שׁוֹמֵר אֱמוּנִים לָרַחַשׁ הַחֲרִישִׁי הַזֶּה

שֶׁל בְּגִידַת הַגּוּף,

חַיַּי הֵם שְׁיָרִים שֶׁל אוֹתָהּ

בָּהֶלֶּת

הַצְּרוּרָה בִּצְרוֹרִי

נֶאֱחַז בְּצִפָּרְנַי עַצְמִי,

 בֵּין

עֶרְגָּה לִדְאָגָה,

בֵּין חֲשֵׁכָה לְאוֹרָהּ,

בְּתוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת הַצְּרוּרוֹת

בִּי.