שיר:
חרכים / מארי רוזנבלום

הַחִיג'אב שֶׁעָלַי אֵינוֹ מַסְתִּיר דָּבָר

אנִי רוֹאָה עולָם בְּיֶתֶר בְּהִירוּת

הוּא לֹא שֶׁלִי

אֵין בּוֹ חִיבּוּק עֲבוּרִי.

*******************************************

פָּס הָאוֹר בְּחֲרָכֵי עֵינַיי

מַגְבִּיר  את הַחוֹשֶך וּמֵאִיץ נִשְׁמָתִי.

עֲגָלָה עַמוּסַת אֲנָשִׁים חוֹלֶפֶת עַל פָּנַיי

עוֹצֶרֶת לְרֶגַע בְּחָרִיקַת בְּלָמִים,

רוֹצָה לְעֹצְרָם, לְהֲחְדִירָם לְתוֹכִי

אֲךְ אֲנִי בּמְאוּרָתִי

בּוֹהָה בָּם, בּוֹהָה.

זֶה הָיה יָכוֹל לִהִיוֹת שִׁיר אַהֲבָה.

Marie