בכיוון הרוח תמיהות שיר מאת משה שפריר

שיר:
תְּ מִ י ה וֹ ת / משׁה שׁפריר

אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַתְמִיהַּ

מִן הַזְּמַן הַמְמַהֵר עַד לְהַפְתִיעַ

מֵאָז רֶגַע הַבְּרִיאָה וְעַד עַתָּה,

- כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ הַזְּמַן מִתְמַהְמֵהַּ

לְהָבִיא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה

לָאָדָם אֲשֶׁר יוֹרֵד לְאֶרֶץ-נְשִׁיָּה.

אֵין דָּבָר יוֹתֵר מֻפְלָא

מֵאוֹתָם כּוֹכְבֵי-מָרוֹם קוֹרְצִים,

שֶאוֹרָם עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֵלֵינוּ

מִמֶרְחָק שֶׁל אַלְפֵי שְׁנוֹת-אוֹר

וְעַכְשָׁו הֵם כְּבָר אֵינָם קַיָּמִים:

הֵם כְּבָר הָפְכוּ לְחוֹר שָׁחוֹר משְּׁחוֹר.

אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַטְעֶה

מֵהַכּוֹס אֲשֶׁר נִרְאֵית רֵיקָה,

- שֲׁהֵרי הִיא מְלֵאָה עַד גְּמִירָא

בְּהֶצְבֵּר שֶׁל חֹמֶר לֹא-נִרְאֶה:

בָּאֲוִיר שָׁקוּף בְּלִי טַעַם, רֵיחַ וְצֶבַע, שֶׁעוֹטֵף כָּל-חַי, כָּל-חֵפֶץ בַּטֶּבַע.

אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהַּ

מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ

אֶת קוֹלוֹת כָּל-תְּפִלּוֹתֵינוּ,

הַמְּלֵאוֹת תִּשְׁבָּחוֹת וּתְחִנּוֹת,

- אֲבָל הוּא אֵינוֹ דּוֹבֵר אֵלֵינוּ

בְּבוֹאֵנוּ עַד מַשְׁבֵּר הֲרֵה-סַכָּנוֹת.