מֵאוֹת אֲלְפֵי שְׂפָתַיִם

שֶׁנוֹאֲשׁוּ לִלְחוֹשׁ

קָמוֹת אַחַת אַפַיִם

אֶת תְּפִילָתַן לִדְרוֹשׁ.

הֵן הֵעֵלוּ כְּבָר חָבוּרָה

וְקוֹל שֶׁל צְעָקָה בְּרוּרָה

עוֹלֶה מְהֵן

כִּי אֵין בְּרֵירָה:

כִּי לַעָשִׁיר יֵשׁ אֵל

וּמָלְאֲכַיו שְׂבֵעִים

וּמִי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָתֵּנוּ הָאַחַת

אוֹ תְּפִילָתֵּנוּ הַשִׁבְעִים?

מִמְרוֹם מִגְדָל הַשֵּׁן

הֵצִיתוּ אָז סִיגָר עָשֵׁן...

וְהָעָשָׁן, יוֹעֵץ לַחְשָׁן:

"הַכּוּ בְּמַס שְׂפָתַיִם",

ולֹא, הֵם לֹא מַחוּ

כִּי אִם מָחְאוּ כַּפַיִם.

מֵאוֹת אֲלְפֵי שְׂפָתַיִם

עָמְדוּ אָז עַל הָרֹאשׁ

קָמוֹת אַחַת אַחַת

אֶת מִשְׁנַתָּן דּוֹרְשׁוֹת:

לַעָשִׁיר יֵשׁ מֶלֶךְ

וְשָׂרָיו שִׁבְעִים

דִּגְלֵנוּ הוא אֶחַד - הַצֶּדֶּק

בְּקוֹל חָזָק

כָּאן בַּרְחוֹבוֹת נָרְעִים.

וְאֵין עוֹד סוֹף לַמַחֲזֶה,

הוּא יִכָּתֵּב כָּאָן בִּשְׂפָתֵנוּ

בָּעוֹלָם הַזֶּה.

כִּי לַעָשִׁיר יֵשׁ אֵל

וּמָלְאֲכַיו שְׂבֵעִים

וּמִי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָתֵּנוּ הָאַחַת

אוֹ תְּפִילָתֵּנוּ הַשִׁבְעִים?