צילום: פרופ' רוני אלוני
אירוע השקת "מקף" ושיח עורכים בסלון הספרותי/ שחף ויאר
ב – 9/3/2016 התקיים בסלון הספרותי של דיזנגוף סנטר אירוע שירה מיוחד בהנחייתה של חגית בת-אליעזר: שילוב בין השקת גיליונות 5 ו-6 של כתב העת "מקף" שיצאו בחודשים האחרונים ושיח עורכי כתבי עת ספרותיים. שני עורכי "מקף" – חני שטרנברג ויואב איתמר – הובילו את ההשקה. השם של כתב העת מורה על יעודו – מחבר בין העבר של הספרות העברית לעתידה (כמו שמקף מחבר בן שני חלקי משפט). העורכים מכירים בחשיבותה של ההמשכיות, ויתרון קיום הרצף בספרות לאורך הדורות. בזכותה של חני שטרנברג לכל גיליון נבחר אמן מלווה, אשר יצירותיו משולבות בין הקטעים הכתובים. שני העורכים ועוד מספר משוררים קראו שירים מתוך הגיליונות.
לחלקו השני של האירוע – שיח עורכי כתבי עת ספרותיים עברנו עם דבריה של חגית בת-אליעזר שהתעכבה על משמעות העת במונח "כתב עת": הגיליונות יוצאים לאור בתדירות ("עת") מסוימת ואף נקראים על שמה: שבועון, ירחון, שנתון ועוד פן של הזמן– משך חיו של כתב העת.
מסתבר שהיו בינינו בנוסף ליואב וחני, עורכי "מקף", עוד 8 עורכים שמוציאים כתבי עת ספרותיים. כל אחד מהם התבטא בתורו.
הדברים שנאמרו בחלק זה של הערב רלוונטיים לי מאוד כאדם שכותב שירה ומפרסם הרבה בפייסבוק ובעולמות וירטואליים אחרים. אני שוקל מפעם לפעם לשלוח לפרסום בכתב עת כזה או אחר, מתלבט לאיזה מהרבים הפעילים כיום. אז הנה יש לי ולאחרים שכותבים – הזדמנות לפגוש פנים אל פנים את הדמויות שמאחורי כתבי העת המודפסים והוירטואליים !
ראשון הדוברים היה אריק א. – העורך של כתב העת הוותיק "עמדה". הוא סיפר על הקמת "עמדה" לפני 20 שנה ע"י מספר משוררים צעירים, בשנות העשרים לחייהם, שרצו להשתחרר מהשפעתם של העורכים הסמכותיים של אז ולקדם את השירה שמחוץ ל"קאנון": לפרסם את עצמם, את הטובים בעיניהם. כמה טוב ש"עמדה" מתמידה כבר 20 שנה וכך נכנסת לתודעה ואולי אף משמשת דוגמא ומקור עידוד לכתבי העת החדשים.
גם ד"ר רחלי אברהם-איתן – שהספיקה להוציא כבר 15 גיליונות של כתב העת "שבילים" דיברה בזכות ההמשכיות ואף ציטטה ממחקרה של פרופסור נורית גוברין בנושא.
מדבריו של יואב איתמר היה לי חשוב לשמוע שהפרסום בפייסבוק מיידי, אבל יש כאן נקודת תורפה – "קטץ'": כשהוא מתגלגל למטה הוא נדחה ע"י הפוסטים החדשים... איזה באסה (סליחה על הלשון הלא סיפרותית). ועוד תובנה שיואב העלה: כתב עת מודפס מאפשר למפרסם בו להיות אנונימי, לעומת הפרסום באינטרנט שדורש הזדהות (האמנם? עד כה סברתי כי האינטרנט מאפשר אנונימיות).
רענן בן טובים היה שותף להוצאתו לאור של הגיליון הראשון של כתב העת "הפרעה" בסוף 2014 ועומד בפני הפרסום של הגיליון השני. יאיר בן־חיים, שמוציא בימים אלה את הגיליון השלישי של "מסדרון" בפורמט גדול של 3A ומשלב גם יצירות אומנות, צילם את האירוע – הסרטון מצורף.
נפתלי בלבן סיפר על פעילות רבת השנים של קבוצת אנשי ספרות בחיפה שהוציאו את האנתולוגיה "קורות" שבה 60 שירים של 30 מחברים ע"' מימון עצמי משותף של חברי הקבוצה.
בהמשך דיבר אלי אשד העורך הראשי של "יקום תרבות" – זירה אינטרנטית שקיימת כבר 6 שנים ועוסקת בתחומי תרבות שונים כולל ספרות ובפרט שירה. פורסמו כבר למעלה מ- 2500 פריטים, וביניהם ראיונות עם עורכי כתבי עת אחרים (לא פוחדים מתחרות, מפרגנים למתחרים ולשותפים לדרך). חשוב לו לשמר את הקשר עם הספרות ותרבות העברית לדורותיה. כי בלי עבר אין עתיד. זאת לעומת המגמה הרווחת לפרסם בעיקר "חומר עכשווי" בלי זיקה לעבר התרבותי המפואר של היצירה העברית.
יחזקאל נפשי עורך הספרות של "מעריב" הדגיש בדבריו שתפקידו העיקרי של כתב עת לשירה הוא לטפח משוררים צעירים והוא עושה זאת במדור של "שיר יומי" –היוזמה החשובה שלו עם כניסתו לתפקיד, וכן בסדרת ערבי "שירת הנורמן".
שרון קשרו הגיע מחיפה. הוא אחד משני העורכים של המגזין "המנדט" הצעיר – בן חצי שנה בלבד, אך חרוץ ומעלה כתבות מדי שבוע. מטרתו לקדם את התרבות של העיר חיפה עם שבע מדוריו, כולל מדור הספרות כמובן.
דיבר גם שמעון רוזנברג העורך את כתב עת אינטרנטי "נתיבים" עם שותפתו נעמה ארז. לדעתו - כתבי עת אינטרנטיים דורשים השקעה כספית קטנה מאלה המודפסים וכן מאפשרים לשלב תמונות וקטעי וידאו. אריק א. מעט מסתיג: כתבי עת אינטרנטיים במתכונתם הנוכחית עדין אינם מנצלים נכון את הפלטפורמה: וכי מי יודע על צאתו לאור של הגיליון החדש? לדעתו - מוטב שכל כתבי העת יהיו מאוגדים תחת מטרייה אחת שתאפשר ניווט יעיל בין כתבי העת השונים. רוני אלוני – פרופסור לביולוגיה – חידש לנו, כשסיפר על כתב עת מדעי בתחום הביולוגיה שמתמיד כבר למעלה מ-100 שנה. אנו מודים לרוני אלוני על התמונות שצילם, אחת מהן מעטרת את הסקירה הזאת.
היה זה אירוע תוסס באולם מלא מפה לפה – אנשים הגיעו מכל קצוות הארץ. כמה משמח שיש לנו כל כך הרבה שוחרי ספרות. זאת דרך מצוינת עבורי לחגוג יום הולדת!
שמענו תובנות מעניינות, ויש עוד היבטים לנושא כתבי עת, כמו: מה הם התכנים המתאימים לכתב עת ספרותי, האם לבחור נושא לגיליון, האם לכלול דבר העורך בגיליון או לא, האם לשלב אומנויות שונות: ציור, שירה, סיפורת.
אני מקווה שיתקיימו עוד מפגשים עם עורכים של כתבי עת ונוכל להמשיך את הדיון הפורה ואת המפגש בן כותבים לעורכים.
הקישור לסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=bO_UJ8vzBN0&app=desktop