שיר:
כמו ארכאולוג/ גד קינר

כְּמוֹ אַרְכֵאוֹלוֹג

הָעוֹסֵק כָּל חַיָּיו בִּמְגִלָּה גְּנוּזָה

פְּתוּחָה וּבִלְתִּי נִתֶּנֶת לְפִעְנוּחַ

אֲנִי עֲדַיִן חוֹקֵר אֶת סִתְרֵי גּוּפֵךְ

הַנִּפְלָא

מִבִּינָתִי

וְלִפְעָמִים מִתַּחַת לְתִלֵּי עָפָר וָחֳרָבוֹת

הַקְּסוּמוֹת מִן הַמִּבְנֶה הַשָּׁלֵם

מוֹצֵאת יָדִי עִקְּבֵי זֵכֶר מְטֻשְׁטָשׁ

לְמַגָּעִי הַמְּרַפְרֵף עַל שָדֵךְ

לִפְנֵי אַרְבָּעִים וְאַלְפֵי לֵילוֹת

הַפְלָגָה בְּמִדְבָּרִיּוֹת מִטָּתֵנוּ

שִׁבְרֵי חֲרָסִים שֶׁל מְרִיבָה

עַתִּיקָה אֲנִי מְאַחֶה בִּשְׂרִידֵי

אוֹנָהּ שֶׁל אַהֲבָתִי הָרַבָּה.

הָרָפָה

* פרופסור גד קינר- משורר, חוקר ומרצה לתיאטרון, במאי תיאטרון. עורך כתב העת "תיאטרון".