סיפור:
סחרחרת של הכתיבה/ ג'אן-פייר רוסניי מצרפתית אוולין כץ

מילה במקום מילה אחרת – ללכת אל ההר– ללכת עם ההר, ללכת עם הים -להתנתק רגע קט –  להתעורר ואני סל נְצָרִים, צדף, מחבת טיגון – לשכון שוב בְּחַלְצֵי האם – מעולם לא להיות קיים, לא להיות מעורה עם החיים, עם האחרים, עם עצמך.

אזדקק לזמן כדי לשכוח את העסק ביש הזה  המצער והמְעֻוָּת, את הקיום האנושי. מה כבר ראיתי? את מי כבר פגשתי? אפילו לא את אלוהים, שבקושי נתקל בי – ממהר מדי כדי לזהות אותי.

תמיד כמו גל ענק, זרם זה של רגשות נפרצים ומתנפצים על השונית. המציאות הזו תמיד חסרת הרמוניה ועדנה, הנפילה הזו ללא כנפיים במדרגות חסרות שלבים, התהום הזו האינסופית.

–  אני חושב שאצא מזה חבול, מסומן לנצח.

* ג'אן-פייר רוסניי  1926 – 2009 משורר צרפתי

בגיל 15 הצטרף לפרטיזנים, נלחם נגד הנאצים, נאסר, ברח מן הכלא והמשיך להילחם עד שחרורה של צרפת. כינויו היה "בֶּבֶּ" (תינוק) בגלל גילו הצעיר מאד.ביצירתו הוא הביע את הכאב מן המלחמה. הוא חזה בנפילת ידידיו אותה . בשירתו הוא מביע את עיקרי החיים: אהבה, ילדים, צדק, סילוק האלימות.