מעיר ציונית לעיר חרדית/ אלי כהן

בחודשי הסתיו אנשים רבים מגיעים לבקר בגבעה הקטנה הנקראת

תל בית שמש, שבה נמצאים שרידי העיר העתיקה. עשרות שנים של

חפירות ארכיאולוגיות בתל שפכו אור על ההיסטוריה היהודית במקום,

ועל הכיבושים בחבל ארץ זה. פריחת הכלניות ומרבצי השדות האדומים

היפהפיים מושכים אלפים מאזרחי ישראל לביקור באחד האזורים היפים

בארץ, הממוקם בטבורה ומאופיין במזג אוויר נוח ביותר רוב ימות השנה.

התל שוכן ממערב לכביש 38 בבית שמש הוותיקה, על הכביש המוביל

לשכונות החרדיות. המבקרים חונים בחניון הקטן והלא-מפותח, פורסים

שמיכה לפיקניק, מסתכלים בהשתאות אל מעבר לכביש ורואים את

סיפורה העכשווי של בית שמש. בעיר אחרת ובמקום אחר, נקודת האור

הזאת הייתה הופכת לאתר תיירותי שמספר את סיפורה של העיר שהייתה,

ושל זו המתפתחת.

ההיסטוריה המקראית של בית שמש

שרידים עתיקים בתל בית שמש מלמדים על קיומו של יישוב עתיק

מהתקופה הכנענית המזוהה עם בית שמש המקראית. חוקרי אוניברסיטת

תל אביב פרופ' שלמה בונמוביץ וד"ר צבי לדרמן קבעו כי שם היה היישוב

עין שמש, שהיה נחלתו של שבט יהודה על גבול המדבר. בתקופת התנחלות

השבטים נכללה בית שמש בתחומו של שבט יהודה: "ויהי הגורל למטה

שמש להבה | 19

בני יהודה... ונסב הגבול... וירד בית שמש ועבר תמנה" )יהושע, פרק

ט"ו, פסוק י'(.

בספר שמואל מסופר כי בית שמש הייתה העיר שאליה החזירו

הפלישתים את ארון הברית שנשבה על ידם במהלך מלחמת אפק: "ולקחתם

את ארון ברית ה'... וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש... וישרנה

הפרות בדרך על דרך בית שמש במסילה אחת הלכו... וסרני פלישתים

הולכים אחריהם עד גבול בית שמש, ובית שמש קוצרים קציר חיטים

בעמק... וישימו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עולות ויזבחו

זבחים ביום ההוא לה'... ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמוד לפני ה'

האלוהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו" )שמואל א', פרק ו', פסוקים

י'-כ'(.

גם בתקופה התנ"כית אפשר לראות כי תושבי בית שמש היו עובדי

אדמה, ועבדו גם כאשר עבר בתוכם ארון ברית ה'.

בימי דוד המלך יושבה בית שמש מחדש, ובימי שלמה הייתה לעיר

מחוז שבה ישב אחד ממצביעיו )מלכים א', פרק ד', פסוקים ז'-ט'(.

בימי המלך אחז ניצלו הפלישתים את התוהו הפוליטי, עלו על אזורי

הגבול עם ממלכת יהודה והרסו את בית שמש. העיר נחרבה בשנת 586

לפני הספירה בידי נבוכדנצר מלך בבל וירדה ממעמדה. היא מוזכרת

בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח: "אמר רבי יוחנן: מגבת ועד אנטיפריס

ששים רבוא עיירות u1492 היו, הקטנה שבהן היא הייתה בית שמש" )מסכת

תענית פרק ד', ומסכת מגילה פרק א'(.