סיפור:
הודעה/ צביקה  ניר

אני מכיר אישה בודדה לא צעירה ולא זקנה. היא צועדת מדי יום על חוף הים

(על פי המלצת רופא) .בוקר אחד היכה גל בודד ברגלה ,עם בקבוק ישן ובו מכתב

אהבה מספן לאהובתו:חמישה עשר באפריל אלף ותשע מאות ושמונה עשרה.

היא מיהרה לביתה, פרשה מפה נקייה על שולחן בסלון.על פיו הפעור של הבקבוק

הניחה נר לבןוהדליקה קונכיות עיניה אל מול המכתב.

מאז, מדי חמישה עשר באפריל היא חוגגת את  יום הולדתה.

עם הספן ואהובתו.