פרק מספר:
שובל ילדות שקוף פרק מספר / פרופסור גיסי שריג

זיכרונות ילדות בגישתו של אדלר: על מה ולמה?

ניתוח זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית הוא טכניקה מרתקת, עוצמתית

ומפתיעה. גישתו של פרויד לעבודה עם זיכרונות ילדות מוכּרת למדי: פרויד ראה

בזיכרונות מָסָך, המשמש לערפול החוויות המודחקות של האדם, ובמטפל - מֵעין

מומחה לפענוח, החושף את הסודות שהזיכרונות מצפינים 2. גישתו של אדלר

מוכּרת פחות: הוא התעניין דווקא במה שהמטופלים בחרו לגלות, ולא להסתיר,

בזיכרונות שלהם. הוא ראה בזיכרונות המוקדמים מטפורות מדויקות, הפותחות

צוהר להבנת אישיותם של המטופלים, מייצגות את המתרחש בחייהם בהווה

ומנבאות את התנהלותם בעתיד. פרויד הלך עם הזיכרונות 'אחורה' אל העבר;

אדלר פנה אִתם 'קדימה' - אל העתיד 3. שניהם ראו בעבודה עם הזיכרונות כלי

טיפולי מן המעלה הראשונה: פרויד השתמש בו כדי להבין את הסיבה שחוללה

את הסבל במציאות הנפשית של מטופליו. אדלר, לעומת זאת, השתמש בזיכרונות

כדי להבין את המטרה שהניעה את מטופליו לבחור שוב ושוב במחשבות, ברגשות

ובפעולות, המחוללות סבל בחייהם.

שלוש חוויות קדמו להחלטה שגמלה בלבי להביא את רזי העבודה עם הזיכרונות

המוקדמים בגישתו של אדלר לקהל הקוראים הישראלי: ראשית - המפגש המרגש

שלי עם זיכרונות הילדות על-פי אדלר, בהנחייתה של ד"ר רחל שפרון; שנית -

ההתנסויות המקצועיות המרתקות, שזכיתי להן בשימוש בזיכרונות מוקדמים

בעבודתי כמטפלת אדלריאנית וכמכשירת מורים להוראה; ושלישית - שמחת

השילוב של דרכי ניתוח הזיכרונות על-פי אדלר עם כלים אחרים בארגז הכלים שלי

לעבודה עם טקסטים. מחוויות אלה הבנתי שזכיתי לגלות נכס שראוי לחלוק אותו.

מטרתי בספר זה היא לסקור באופן מקיף את העבודה עם כלי מרכזי זה

בפסיכותרפיה האינדיווידואלית ולעגן אותה ביסודות המחשבה האדלריאנית

מזה ובעקרונות הטיפוליים הנגזרים ממנה מזה. בכתיבת הספר חשבתי על

שלושה קהלי יעד שימצאו עניין בקריאתו. חשבתי על פסיכותרפיסטים מזרמים

שונים, המעוניינים להכיר, הלכה למעשה, כלי טיפולי מרתק, בעל שימושים

מגוונים ומרחיקי לכת. עוד חשבתי על קוראים וקוראות סקרנים בקהל הרחב,

המעוניינים להכיר את שיטת עבודתו של אדלר עם זיכרונות מוקדמים ולהבין

במה היא נבדלת משיטתו של פרויד. חשבתי גם על מכשירי המורים, המעוניינים

להבין את החזון החינוכי של אדלר על עיצוב דמותם של 1488 אזרחי עולם תורמים

ויוצרים, ואת המקום שזיכרונות הילדות יכולים למלא בהגשמת החזון הזה.

כל מטפל אדלריאני הוא בהכרח גם מחנך לערכים; כל מחנך ראוי לשמו מטפח

את נפשם של תלמידיו 4; יהא ספר זה מקום מפגש נוסף לשני עולמות אלה.

מבנה הספר

הספר נחלק לשלושה חלקים, וכל אחד מהם נשען על קודמו. שני החלקים

הראשונים של הספר משמשים רקע תיאורטי לחלק השלישי - הדיון בעבודה

האדלריאנית עם זיכרונות מוקדמים. הראשון שבהם - האישיות בהגותו של

אדלר - מציג את ליבת הגותו של אדלר כבסיס לרעיונותיו על זיכרונות הילדות.

החלק השני של הספר - בחירה ויצירה בזיכרונות הילדות - מעגן את תפיסת

זיכרונות הילדות במחקר בן-הזמן שלנו בשלושה היבטים קריטיים של זיכרונות

הילדות: תהליכי זכירה, עיצוב נרטיבי ומשמעות מטפורית. החלק השלישי של

הספר - העבודה עם זיכרונות הילדות - מציג מגוון של גישות ושל כלים מעשיים

לניתוח זיכרונות ילדות.

לסיכום עניין זה: מכיוון שהפסיכותרפיה של אדלר מבוססת באופן ישיר וברור

על הגותו, חשוב להבין את עיקרי הגותו לפני שפונים לקריאת החלק המעשי של

הספר. עם זאת, השתדלתי לתת לקוראים המעוניינים בקריאת פרקים נבחרים

בלבד בספר, או בקריאת הפרקים בסדר שונה מזה שהם מוצגים בו, הפניות

לפנים ולאחור בנוגע למידע רלוונטי לדיון.

אתיקה של עבודה עם זיכרונות מוקדמים, או: 'הקלות הבלתי-נסבלת' של העבודה

עם זיכרונות מוקדמים

בראשית שנות האלפיים שמעתי את פרופ' אסא כשר נואם בטקס חלוקת תוארי

דוקטור באוניברסיטת תל אביב. נאומו הרשים אותי מאוד. אני זוכרת שהגדיר

לדוקטורים הצעירים מהי מקצועיות. עיקר טענתו הייתה, שאיש מקצוע ניכר

בגבולות שהוא שם לעצמו, כלומר ביכולתו לדעת מה אינו יכול לבצע במקצועיות.

בבירור הטענה הגדיר כשר יכולת זו כצניעות:

אכן טענתי טענה, שאני מוסיף ומחזיק בה, שהמקצוען ניכר בצניעות - בהכרה

בגבולות המקצועיוּת שלו. אני חושב שחלק מן השמירה על הגבולות ניכר

בשמירה על "הכבוד המקצועי", שאינו המוניטין של הגילדה, אלא הבסיס

לאמון שנותנים ה״לקוחות" ביכולת הייחודית של בעל המקצוע. אחד מבסיסי

. האמון הוא הידיעה, שבעל המקצוע מכיר את הגבול, ולא חוצה אותו 5

דבריו אלה של כשר עלו בדעתי לנוכח הפשטות האלגנטית של העבודה עם

זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית. ואכן, הרעיון, שיש בכוחו של הזיכרון המוקדם

להאיר את אישיותו של האדם במדויק באופן כה חסכוני, עלול להיות מתעתע.

הוא עלול ליצור את האשליה, שכל אדם בעל יכולת בסיסית בניתוח טקסטים

ובהבנת נפש האדם יכול לאמץ לעצמו את הכלי המופלא הזה ולהשתמש בו

בהקשרים שונים.

ולא היא. עבודה אתית עם זיכרונות מוקדמים בגישה אדלריאנית דורשת

שילוב של ידע מקצועי מפותח מסוגים שונים. ראשית, יש צורך בידע תיאורטי

על יסודות הגותו של אדלר. ידע זה ישמש בסיס להבנת מהות הזיכרון ותפקידיו,

ומכאן - גם לעקרונות ניתוחו. שנית, יש צורך במיומנות פרשנית מפותחת,

אשר תאפשר להבין את הניואנסים הדקים של שיטת הניתוח, ליישמם הלכה

למעשה, להבין את הזיכרון דיאלוגית - מתוך הסובייקטיביות של המטופלת -

להביא בחשבון מרכיבי משמעות שונים בו-זמנית ולקשרם עם פרטים נוספים

על ההיסטוריה המשפחתית של המספרת. לשם כך יש צורך תחילה בהכשרה

שיטתית ומסודרת בניתוח זיכרונות ילדות, ולאחר מכן באימון אינטנסיבי

בהדרכה של מומחה.

• פרופסור גיסי שריג-חוקרת ומרצה לפסיכולוגיה . כתבה מספר ספרים בתחומי הפסיכולוגיה האינוודואלית ופסיכותרפיה