שיר:
בְּצֶלֶם/ אילנה יפה

לְרֹאשׁוֹ שָׂמוּ זֵר שֶׁל נְדוּדִים

עַל גּוּפוֹ תָּלוּ גְּלִימָה שֶׁל אַבִּירִים

רַגְלָיו נָעוּ בְּנַעֲלֵי כְּבָשִׂים צַמְרִירִיִּים

תָּלוּ מֵעָלָיו שֶׁלֶט שֶׁל גִּבּוֹר הָאַבִּירִים הַשְּׁחוֹרִים

וְהַלְּבָנִים

וּכְבָר נִמְלָא לִבּוֹ גַּאֲוָה,

וּכְבָר הוּא נָע בְּעֹז שֶׁל כַּבִּירִים,

וּכְבָר חַרְבּוֹ לְטוּשָׁה ופגיונו חַד

וְקַשְׁתּוֹ זְרִיזָה,

וְעַל יָדוֹ הָאַחַת הִלְבִּישׁוּ כְּפָפוֹת שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת

וְעַל יָדוֹ הָאַחֶרֶת כְּפָפוֹת שֶׁל מַלְאַךְ הַחַיִּים.

וְהוּא מוֹחֵא כַּפָּיו בְּעֹז,

וְהוּא מִתְהַדֵּר עִם כָּל מַשַּׁב רוּחַ מֵהַסַּגְרִירִים

וּמֵהַבּוֹהֲקִים.

הַלַּיְלָה אוֹסְפוֹ אֶל עֳמָקָיו.