שיר:
מעגל החיים/ שי זבודיקר

בַּחֲדַר הַקֵּרוּר הַדְּמָמָה שׂוֹרֶרֶת.

אֵלּוּ הַמּוּטָלִים אוּלַי יָכְלוּ אַחֶרֶת,

אַךְ כָּל אָדָם אֶל גּוֹרָלוֹ פָּנָה,

הַחַיִּים הֵם כְּצֵל חוֹלֵף בְּעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר וּמַרְבֶּה לְהִתְעַיֵּף,

לְעִתִּים מַכָּה כּוֹאֶבֶת וּלְעִתִּים מְתוּנָה.

לֹא עוֹצֵר בְּאָדֹם לֹא מַצִּיב לִי שׁוּם גְּבוּל,

וְשָׁם, הַרְחֵק בַּחֲדַר הַקֵּרוּר, עוֹמֵד לוֹ הָאִישׁ שֶׁסּוֹגֵר אֶת הַסִּפּוּר,

לֹא רוֹאֶה אֶת הַסּוֹף וְאַחֲרַי הַמַּבּוּל.

שֶׁמְּלַוֶּה אֲנָשִׁים בְּדַרְכָּם הָאַחֲרוֹנָה,

אֶחָד כְּמוֹ אֶלֶף, וּכְלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה.

וְעוֹמֵד הוּא בְּפִנַּת חֲדַר הַקֵּרוּר בְּיוֹדְעוֹ שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם בְּבֵרוּר,

שֶׁיִּרְכֹּן אַחֵר מֵעַל גּוּפָתוֹ וְיַסְפִּיד בְּצַעַר רַב גַּם אוֹתוֹ.