שיר:
קרא הציר/ רבי שלמה אבן גבירול

קְרָא, הַצִּיר, עֲלֵי אָחִי שְׁלוֹמוֹת / אֲשֶׁר נֶעְדַּר דְּמוּתוֹ בָאֲדָמוֹת –

אֲשֶׁר הִזְכִּיר וְלֹא יִשְׁכַּח לְבָבִי, / בְּעוֹד חַי, מַתְּנוֹתָיו הָעֲצוּמוֹת,

בְּשָׁלְחוֹ כַף מְלֵאָה מִבְּשָׂמִים – / יְמַלֵּא אֵל בְּיָדוֹ מִנְּעִימוֹת! –

אֲשֶׁר בָּהּ כָּל יְרַקְרֶקֶת דְּמוּתָהּ / כְּחוֹלָה כֻּתֳּנוֹתֶיהָ פְרוּמוֹת,

אֲדֻמּוֹת נֶאֱחָז מֵהֶם לְעֵיִן אִישׁ / אֲשֶׁר נֶאְחָז לְלִבּוֹ מֵחֲלוֹמוֹת.               5

גְּוִיָּתָן אֲדַמֶּה תּוֹךְ לְבוּשָׁן / לְאֶרֶץ שָׁכְבָה בֵּין חֵיל וְחוֹמוֹת,

וּבֵן שׂוֹחֵק אֲשֶׁר אָבִיו הֲדָפוֹ / וְנֶאְסַף בַּלְּחִי בֹשֶׁת וְאֵימוֹת.

וּמֵהֶן שֶׁיְּדָעָן אִישׁ, וּמֵהֶן / אֲשֶׁר לֹא נוֹדְעוּ וְהֵן סְתוּמוֹת,

אֲשֶׁר כִּסּוּ צְעִיפֵי שֵׁשׁ פְּנֵיהֶן / כְּנָשִׁים מֵאֲנָשִׁים נַעֲלָמוֹת

וְיֵרָאוּן בְּהָסִיר הַצְּעִיפִים / לְאִישׁ חֵמָה אֲשֶׁר יִקַּח נְקָמוֹת,                  10

וְאַפֵּיהֶן כְּאִלּוּ פָשְׁעוּ בוֹ – / וְהֵם לֹא פָשְׁעוּ! – מָלְאוּ כְלִמּוֹת.

וְיֵרָא מִפְּנֵיהֶם אוֹר כְּאוֹר צַח / בְּעוֹד שֶׁמַּרְכְּבוֹת יָמִים רְתוּמוֹת

וְיַרְאוּ מִפְלְאוֹת חָכְמָה וּבִינָה / לְרוֹאָמוֹ – וְאֵינָמוֹ חֲכָמוֹת!

כְּאִלּוּ עֵין אֱנוֹשׁ בִּרְאוֹת הֲדָרָן / לְבַב שַׂר שֶׁאֲפָפוּהוּ מְזִמּוֹת,

וְכִלְבַב אִישׁ מְפַחֵד מֵחֲלוֹם, אוֹ / כְּנוֹפְלִים יִחֲלוּ לִמְצֹא תְקוּמוֹת,        15

וְכָעַיִט אֲשֶׁר נִבְהַל בְּתוֹךְ פַּח, / וְכַתַּלְמִיד בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת.

וְאֵדָעֵם בְּשׂוּרִי הוֹד דְּמוּתָם / וְלֹא אוּכַל לְסַפֵּר אוֹ לְדַמּוֹת,

כְּאִישִׁים שֶׁיְּדַעְתִּימוֹ בְּצוּרָם / אֲבָל לֹא נִקְּבוּ עִמִּי בְשֵׁמוֹת.

וּבָרָא הַזְּמָן גֵּוָם יְרַקְרַק / וְיָצַר כֻּתֳּנוֹתֵיהֶם אֲדֻמּוֹת,

ומֵהֶן יַעֲלֶה לַהַב כְּאִלּוּ / בְּתוֹלַעַת וְאַרְגָּמָן רְקוּמוֹת.                              20

וְאָכַל הַזְּמָן עוֹרָם עֲדֵי דַק / וְכִלָּה מִבְּשָׂרָם הָעֲצָמוֹת,

וְנָבַר מִבְּלִי פֶשַׁע בְּשָׂרָם / כְּמוֹ נֶפֶשׁ נְבָרָה מֵאֲשָׁמוֹת,

וְהִרְחִיף בַּעֲדָהּ רוּחַ בַּשָׂמַיִם / וְאָרַג בָּם עֲנַן קַיִץ רְקָמוֹת.

יְבוֹשׁוּן מִכְּלוֹת עֵין אִישׁ אֲלֵיהֶם / וְיָנוּדוּ לְאַנְחַת הַנְּשָׁמוֹת.

וְנֶפֶשׁ הַאֱנוֹשׁ תִּשְׂמַח בְּרֵיחָם / כְּלֵב חָכָם בְּמָצְאוֹ תַעֲלוּמוֹת,                25

וְאָמְנָם לוּ יְהוּשָׂמוּ עֲלֵי אַף / נְדוּד שֵׁנָה, אֲזַי שָׁכַח תְּנוּמוֹת,

וְאִלּוּ נִתְּנוּ לָמֵת, לְקָחָם / וְשָׂמַח בָּאֲרוֹן בָּם אַחֲרֵי מוֹת,

וְלוּ בָאוּ לְבֵית הֵגַי, לְהוֹד תָּ- / אֳרָם לֹא נִכְּרוּ מֵהָעֲלָמוֹת.

כְּרָתוּם מֵעֲרוּגַת גַּן, וּבָאוּ / בְּלִי רֶגֶל וְשׁוֹקֵיהֶם צְנוּמוֹת,

וְעֵת כִּי שִׁלְּחָם הַשַּׂר לְפָנַי / חֲשַׁבְתִּים אִגְּרוֹת מֶלֶךְ חֲתוּמוֹת,                30

בְּעֵת הִתְפָּרְקוּ יַחַד עֲלֵי כַף / וְגַם הִתְבּוֹלֲלוּ בָהּ כַּעֲרֵמוֹת –

כְּאִלּוּ קִנְאוּ אַחַת לְאַחַת / וְהִגִּישׁוּ לְפָנַי הָעֲצוּמוֹת.

כְּלִילוֹת הוֹד וְיֹפִי, לֹא חֲסֵרוֹת / מְאוּם, וּכְמִפְעֲלוֹתֶיךָ שְׁלֵמוֹת,

תְּמִימוֹת כַּאֲשֶׁר הוּא תָם לְבָבָךְ / וְנָבָר מִבְּלִי עַוְלוֹת וּמִרְמוֹת,

מְעִידוֹת כִּי לְיָדָךְ הַנְּשׂוּאָה / בְּרוֹם עִם כּוֹכְבֵי שַׁחַק תְּשׂוּמוֹת,              35

וְיַכּוּ מַעֲלוֹתֶיךָ לְחָיֵי / בְנוֹת יָמִים וַתִהְיֶינָה כְתוּמוֹת.

יְמַלֵּא עִמְּךָ הָאֵל חֲסָדָיו / וְיַרְבֶּה עִמְּךָ גָּבִישׁ וְרָאמוֹת

וְיַשְׁמִיד מִמְּךָ עָרִים, וְיָרִים / מְקוֹמְךָ אֵל עֲלֵי כָל הַמְּקוֹמוֹת!

עוֹף אֲבָל צִפּוֹר טְהוֹרָה.