שיר:
אישה ליום /מארי רוזנבלום

מִתְקָלֶפֶת,

מוֹתָחַת חָזֶה שֶׁל פָּעָם וְעֲדַיין ,

מְקָבֶּצֶת שְׂפָתיים לִכְדֵי נְשִׁיקָה לָעוֹלָם.

כָּרֵי שָׂדֶה וואן גוֹכִים צָצִים מֵאַין.

מְמָהֶרֶת לְחַדְשָׁם בְּטֶרֶם

מִילוּי כֹּל הַטְפָסִים.

בּוֹרֵאת טָעוּיוֹת מִתּוֹך מוּדָעוּת, 

שָׁבָה עַל חַטָאיי,

 פֶּן אֶשָׁכָח,

וְכֹּל אַכְזָבוֹת היום הוֹפְכוֹת לְחיוּך כָּזֶה

עֵת גּוּמוֹתַיי נִשְׁתַּכְּחוּ מִזְמָן.

וְכָך אִיסוּרַיי הוֹפְכִים לְנִפְלָאוֹת.

גָּם אִם אֲאֵבְּדָם בְּדַרְכִּי

הָעוֹלָם יִשְׂרוֹד.

עֲדַיין בְּתוֹכו.

Marie