שיר:
בַּיִת אִינְטִימִי/ אילנה יפה 

בַּלֵּילוֹת הֵם בָּרְאוּ לְעַצְמָם בַּיִת אִינְטִימִי.

בַּלֵּילוֹת רִחֲפוּ בְּבַיִת אִינְטִימִי מְקֻשָּׁט.

סֻכַּת הַבַּיִת רִחֲפָה עֲלֵיהֶם גַּם בַּיָּמִים,

וְהֵם קִשְׁטוּהָ בְּפֵרוֹת יְבֵשִׁים, בְּקִשּׁוּטֵי נְיָר צִבְעוֹנִיִּים

בִּנְשִׁיקוֹת צוֹרְבוֹת. בַּיָּמִים הָיוּ חַסְרֵי בַּיִת לַחֲלוּטִין.

בֵּית הָאֶבֶן שֶׁלָּהֶם הָיָה רָחוֹק מִכָּל עַיִן,

בֵּית הָאֶבֶן שֶׁלָּהֶם הָיָה שָׁבוּר מִיסוֹדוֹ, כֻּלּוֹ חֳרָבוֹת.

אֲבָל בַּלֵּילוֹת הָיָה לָהֶם בַּיִת אִינְטִימִי עָשׂוּי

מַקְלוֹת אַלּוֹנִים דַּקִּים, זְמוֹרוֹת יַעַר, דּוּכִיפַת,

לָשׂוּחַ יְעָרוֹת. הַלֵּילוֹת נָעוּ סְבִיב תַּנּוּר חֹם לֵב,

נֵר דּוֹלֵק, אֶצְבְּעוֹת מֵיטַב עֲדִינוּת שֵׂעָר פְּזוּר דַּעַת,

רְגָעִים מֻצְפָּנִים, אוּשְׁפִּיזִין שֶׁל חֲלוֹמוֹת וְעֶדְרֵי

כְּבָשִׂים נוֹדְדוֹת בֵּינוֹת לְדִמְיוֹנוֹת.

רִהוּטֵי נוֹף עָצוּב, רוּחוֹת מִשְׁתַּכְשְׁכוֹת וּדְמָעוֹת

לְלֹא חַת. חֲשָׁאִיּוּת. לֵילִיּוּת חוֹלֶמֶת עַצְמָם

מִסְתָּר, מַחֲסֶה, דִּמּוּי.

 

 

logo בניית אתרים