שיר:
חַיִּים / ורדה אליעזר

וְהַיָּם מַכֶּה כִּמְטֹרָף,

מַשְׁלִיךְ לְכָל עֵבֶר אֶת קִצְפּוֹ הַזּוֹעֵם,

הַגּוֹעֵשׁ בְּלֹבֶן וְרַעַשׁ אַדִּיר,

וְכוֹעֵס.

כּוֹעֵס, כִּי חַיָּב הוּא לָנוּעַ לִמְקוֹמוֹת זָרִים,

כּוֹעֵס, כִּי מְצוּיִים בּוֹ דְּבָרִים לֹא מֻכָּרִים,

כּוֹעֵס, כִּי אֵין בּוֹ רֹגַע כִּבְמֵימֵי הַבְּרֵכָה,

וְכוֹאֵב.

כּוֹאֵב אֶת אִי הִשָּׁאֲרוּתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁל קֶבַע,

כּוֹאֵב אֶת בְּדִידוּתוֹ בְּמֶרְחָב הָאֵין סוֹף,

כּוֹאֵב אֶת קֶצֶב הַחַיִּים שֶׁעָלָיו נִכְפָּה,

וְרוֹצֶה.

רוֹצֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ לְמָקוֹם אֶחָד,

רוֹצֶה, שֶׁיִּרְאוּ אֶת יֹפְיוֹ וְלֹא יַחְשְׁשׁוּ מִפָּנָיו,

רוֹצֶה לְהֵרָגַע וְלָנוּעַ בְּשַׁלְוָה,

וּבוֹכֶה.

בּוֹכֶה

וּמַמְשִׁיך לָנוּעַ

עַד סוֹף הַיַמִּים.

* ורדה אליעזר-כותבת שירה.

© כל הזכויות שמורות לורדה אליעזר.