מאמר:
מולדת המשוררים 2015/ לאה טרן
מהאנתולוגיה דו-לשונית, עברית-רומנית, ובה טקסטים של משוררים יהודים ממוצא רומני ושל מספר משוררים רומנים עכשווים מסוצ'בה, ומציגה חמישה -עשר משוררים, כולם "מוּל הַדַּף חָמוּשׁ בִּרְגָשׁוֹת" (מנחם מ' פאלק).
ניתן ללמוד על הפואטיקה של המשוררים.התמות השונות, צורות דקדוקיות ותחביר שונים,קצבים, מטאפורות,סימבוליקה,נופי מולדת ונופי נפש. אולם כמעט כולם עוסקים בתא המשפחתי,הקטן והאישי, האינטימי, הקרוב והראשוני, אימא,אבא,אחים ואחיות,ואף מרחיבים לקרובי משפחה נוספים. בתא האינטימי הזה מתעצב הילד,הנער והבוגר לאדם. משם הוא קולט את ראשית רשמיו על העולם, שפתו, התייחסותו וכל קשת רגשותיו. מהתא המשפחתי הוא ניזון ומתפתח, ומעבד בתוכו זיכרונות, חוויות, קשרים, העדפות, שהופכות למילים, למנגינה, לתמה, לטביעת אצבע.
לפעמים הרגשת הקרבה הראשונית לאם מתערבבת ברגשות ניכור וזרות לסביבה, למולדת החדשה, כמו בשירו של מנפרד וינקלר:"ברחוב הפסיקו לשיר הצפרים";
"אני זר, אמי!/בחצר הפסיקו לשיר/ הצפרים.
-----------------------------------------------
"אני זר,אמי,אני שר"![שם עמ' 269].
תחושה קשה מזיכרונות מולדת, ומבית אימא אנו קוראים בשיר נוסף של וינקלר:"סתיו 1939"
"אמי הגשם זב הלילה/ואני מוקף צללים שלא שקעו"
-----------------------------------------------------
"וגשם זב,כמו עכשיו, גם אז/עם צעדי החיילים נשרו/עלים של סתיו צעיר אחד אחד,/וקול נרגש דבר ברדיו על/ראשוני המלחמה."[שם עמ' 261]
בשיר המרגש הזה מגייס וינקלר את איתני הטבע, הגשם, הרוח הסתווי, העלים הנושרים, כדי להעלות זיכרון ילדות, של ילד הנצמד אל אמו בלילה בו נשמעים הדי המלחמה הקרבה בלילה וצעדי החיילים.
וינקלר מודה כי הוא כבר אדם אחר, ולא זה שהיה אתמול.הוא נזכר גם בימים טובים בארץ אחרת,
"השלשום שלי על שפת הנהר/בין ארמונות של חול וסוכר/עדיין שלך.[שם, עמ'263].
משוררת רומנייה אחרת בשם סופיה ויקוביאנקה, גם מדברת על יום הולדתה ועל מולדתה, בשיר:"ביום הולדתי".
"ביום הולדתי בכו העצים ברוח/עם העלים שהפכו לבגד אדמה". ובהמשך,"מתגעגעת, מתגעגעת אליך, בוקובינה/דבור אטי,ומישורים מלאי אור."
בשיר יש השוואה ברורה בין חיק האם החם לעיר האהובה בוקובינה. בנוף האנושי אישי גיאוגרפי הזה מרגישה הילדה, נערה,אישה כמו באגדה.
"יפה את בוקובינה, הנערה מהאגדה!/אני פרח בגנך, חמנייה קטנה/
--------------------------------------------------------------------------
"רוצה לחזור אליך, לבוא אל חיקך/בוקובינה אהובה,היית ותישארי לנצח!"[עמ' 253].
בשיר "הילדות" מדברת סופיה על זיכרונות מרגשים ובאותו שיר עצמו היא נזכרת גם במבול מר ובצער.
"בנהר הילדות שלי/זיכרונות רבים נחנקים/ במבול של צער"[עמ' 247].
משוררים נוספים באנתולוגיה כותבים על ראשיתם בעולם, כמו חדוה בכרך רבינזון,בשירה 'שיר ערש'. "ואמא'לה תשיר לך שיר/ואל לחייך ראשה תשיר",עמ' 31 יון דרגושנו, בשירו 'נותר החלון", מעבר לכל נותר החלון/והעצים תחתיו באים לשיר לך/ולהשתחוות לך,אמי הקדושה/הקדושה שבקדושות".עמ' 47. אביב עקרוני, בשירו 'איש הרנסנס"."הייתי רוצה לחוות את חיי הקדמונים".עמ' 86. מנחם פאלק מקדיש שיר שלם לאביו, ומתגעגע אליו מאוד. השיר נקרא:"אבי", עמ' 105. בשירו מתאר המשורר את את דמות אביו המופיע לפניו בחיוך אמיתי, ידיו שמנות, מסוקסות, והוא שופך מילים חמות, מפזר חכמה עממית, למרות שאינו יודע לקרוא בספרים.אביבה גולן, בשירה "נר תמיד", המוקדש לאימה ניצולת שואה, רייזה שושנה גולן. עמ' 127. רומן איסטרטי בשירו "אקוורל", כותב לאמו מהקתדרלה של קלן, וגם מהשוק של קלן. הוא מבקש מאמו להדליק נר, לשמור על להבה קטנה."ואת הדליקי נר, ראי אורו, ברכי על מה שנותר בהודיה". עמ'191. ויקטור רוסו מדבר על בית ונופי חום וזהב. ואילו אצל לאה טרן תמצאו באנתולוגיה שלושה שירים המוקדשים להוריה."כל ימיך אמי/העדפת את השתיקה/ממנה תפרת שמלה/ ועוד שמלה".עמ'223. ובמקום אחר, "עצתה אחראית/כחוט שהשחילה מחט/לקשור קצהו במדויק/המשכו מחובר אלי/מתעבה לתכריך".עמ'227. על אביה כתבה:"אבי לא ראה אותי במותו/כובע לבד שחור/שמוט על מצחו/פיו פעור/מבקש לבלוע טעמו של המוות/וכל מי שאהב".עמ'225. הוריה נולדו בבסרביה ועלו ארצה לפני שואת אירופה. שורשיהם טבועים בחייה ובנשמתה, כפי שאומרת אביבה גולן בשירה:"תפארת הארץ". "מהו האדם אם לא שרשיו/הנטועים בעמקי נשמתו/הזרועים באדמת חייו/ופירותיו תפארת מעשיו".עמ' 131.
מנחם פאלק,עורך ומתרגם האנתולוגיה בשתי השפות,[פרס לקידום התרבות הבוקובינית] המשוררת אביבה גולן[פרס ע"ש מנפרד וינקלר] ואנוכי,[פרס ע"ש דן פגיס], זכינו להשתתף בפסטיבל:"מולדת המשוררים", ואף לזכות בפרסים ובהוקרה גדולה.
המשתתפים באנתולוגיה, בסדר אלפביתי, הם חדווה בכרך-רבינזון, דורין ליביו קלמנט, יון דרגושנו, אביב עקרוני, מנחם מ' פאלק, אביבה גולן, אביגדור גונן, רומן איסטרטי, חווה צוטרין נתן, ויקטור ט. רוסו, קונסטנטין סברין, לאה טרן, סופיה ויקוביאנקה, מנפרד וינקלר ז"ל (איש בוקובינה), ואלקסנדרו אובידיו וינטילה. כולם זוכים לרישום דמותם בידי האומן מיחאי פינזרו - פִּים, מחפשים את זהותם בהגדרה ובהמחשה על האדמה, במולדת המשוררים.
האנתולוגיה הושקה, יחד עם תערוכה, ועם קונצרט אקוסטי במצודת הרוק הבוקוביני הנודע, בתמיכת "מיחניה מהירח המר ואנדי "ממכונות הצעצוע" בתקופה שבין 12-16 לאוגוסט, 2015 במקומות הבאים: וטרה דורני, קומפולונג-מולדובנסק, סוצ'אבה, קלאפינדשטי וקורלטה, המוכרת ונחשבת לבירת מולדת המשוררים
