סיפור תלמודי מעובד:
בת אחות/ מיכה יוסף ברד'יצבסקי
לפני הערב שמש בעיר-עולמים, כשנתקרבו הימים ללא קרבן וללא כוהן במעמדו ולוי בדוכנו, החלו לכונן בארץ העברים בתי-מדרש לתורה ולדברי-סופרים. מקשת-גיבורים עברה הנחלה לעט-סופרים, וחסידים ואנשי-מעשה החלו להציב מזבח לאל-שדי בלבבם. בימים ההם עלה על אחיו רב אחד ומורה גדול, רב שלא החסיר מדברי רבותיו אף כטיפה מן הים, התאמץ באמרי-יה ונשא ונתן באמרי-חכמים. תפילין לא משו מראשו, בין בימות-החמה, בין בימות-הגשמים; זהיר היה בטבילה כאחד מבני-האיסיים. ובשעה שישב ודרש לפני תלמידיו, היו שתי קרנים יוצאות ממצחו ומאירות כקרנים של משה...
ותמת אשת הרב הזה בנעוריה, ולא נשא אשה אחריה ימים רבים. גם אחות רעיתו שבקה חייה וַתּנח אחריה בת קטנה, בת שנתיים ימים; ויקחֶהָ המורה לביתו, לגדלה ולחנכה, ויהי לה לאב ולפטרון. ילדה יפה היתה ותמת-רוח, ויחבבה המורה מאד. מקערתו אכלה, מכוסו שתתה ובמיטתו ישנה וישמרה כבבת-עינו; גם בתפילתו זכר אותה תמיד ובעשותו כוָנים לבורא-עולם פקד אותה. והילדה גם היא כבר הבינה בימי-אביבה את ערך מחַנכה ומגינה ויהי בעיניה למלאך מושיע. היא הבינה לקדושתו ולטהרתו;וכשהיה קורא בתורה בקול או מנעים זמירות לאלהי-ישראל, היתה מקשבת לכל הגה וניגון היוצא מפיו. העולם סביבה סגור הוא מכל עבריו ואך בן-איש הוא פי הבריאה, דודה הוא בן-האדם!
ביום מלאות לנערה זו שלוש-עשרה שנה ישנה לרגלי המורה במיטה, כדרכה לילה לילה. הכיר בה השוכב שבאו לה סימנים. אמר לה: בתי יחידתי, צאי ונשאי לאיש, כמצוַת הבורא. ענתה הנערה ואמרה לו: הלא אמתך אני, אהי לך לשפחה, לרחוץ רגלי אדוני. אמר המורה אליה: בתי, הן כבר זקנתי ובאתי בימים; צאי והינשאי לבחוּר שכמותך. זלגו עיני הנערה דמעות והשיבה לדודה: הן אמרתי לפניך, רבי, כי אך אמתך אני ואהי לך לשפחה לרחוץ רגליך. כיון ששמע דברי תמה זו, עמד וּנשקה על ראשה ויאמר לה: ליבבתיני, בתי, בצניעות דבריך, ואני ידעתי, כי משמי-מרומים מזומנת אַת לי. נטל ממנה רשות, קידשה כדת-אלהים. ירדה וטבלה והתיחד עמה האיש הטהור בטהרה וקדושת-הלב.
אחרים אומרים: בת-אחותו של המורה בעצמו היתה אותה ריבה, והיא ילדה תמה ויפה עד למאד. ותקח את לב אם-הרב, וזו פצרה בבנה, כי יקום וישא אותה. פעם אמר נשיא-התורה לילדה: לכי הנשאי לחוץ, בתי. השפילה עיניה והשיבה: שפחתך אני, רבי. עמד וכנסה בעדים ובברית; אבל לא הכיר בה עד שגדלה והיתה בת-גילו כערכו.
