גַּן הָעִיר צָלוּל אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם,

שְׁלוּלִיּוֹת כְּחֻלּוֹת, חֲלָקוֹת כְּמוֹ רְאִי.

חָלִילִים, קְרָנוֹת, מוּזִיקָה כּוֹבֶשֶׁת,

הַמְּנַצֵּחַ גַּם – בָּא לוֹ לְהַמְרִיא.

הוֹ, אֲנִי זוֹכֵר תִּזְמוֹרוֹת שֶׁל פַּעַם,

שֶׁל יַמֵּי שָׁלוֹם טְרוֹם הַמִּלְחָמָה!

מִסָּבִיב לַגַּן הִתְגַּלְגֵּל הַלַּחַן,

מִי שֶׁשָּׁר - אֵינוֹ, אַף קוֹל לֹא נִשְׁמַע.

אַנּוּ עִם נָשִׁים– כֹּה יָפוֹת נָשֵׁינוּ,

עֵץ הַדֻּבְדְּבָן – בְּוָרֹד לָבָן.

הַמַּזָּל אוּלַי יְחַיֵּךְ אֵלֵינוּ:

אַנּוּ נִפָּגֵשׁ מְחַדֵּשׁ בַּגַּן.

אַךְ מֵהֶעָבָר, מִזִּכָּרוֹן הָעֶצֶב,

תְּפִלוֹתַי - לַשָּׁוְא, תַּחְנוּנַי - לַשָּׁוְא,

כִּפְלָגִים שְׁחוֹרִים בְּעָצְמָה וְקֶצֶב

לַחַן זֶה זוֹרֵם אֶל דַּמִּי עַכְשָׁו.

1985