סיפור:
נמר אסייתי/ אביגייל הורוביץ
הוא אמר לי, שאם אין שום אפשרות להימלט, עדיף שישימו אותו בכלוב עם נמר אסיאתי. ככה לפחות ימות יותר מהר.
אבל אני הייתי בתאילנד. ראיתי את הנמרים בכלוב. הם מסממים אותם. לילדים אומרים ששיחקו איתם כל הלילה כדי שיהיו עייפים ואפשר יהיה ללטף אותם. זאת לא האמת. אני יודעת שבלי מישהו שיבוא עם מוט, דוקר בקצה, דרך הסורגים, גם הנמר לא יתאמץ לקום.
ויעבור יום ועוד יום. אולי אפילו עוד יום (הפרווה של הנמר יפה מאוד אבל בכלל לא חלקה כמו בתמונות) והנתיב החלופי יהיה ארוך יותר מהמקורי. שלוש מאות שבעים ושניים ווייזרים לא טועים.
באפריקה יש נמרים אחרים. הנמרים של אפריקה הם סיפור אחר. זאת היבשת השחורה. שם ידעו מזמן את מה שאנחנו למדנו רק בתיכון - כושי לא הופך עורו ונמר לא את חברבורותיו.
כשהייתי צעירה ראיתי בארון של אימי מעיל מפרוות נמר. לא ממש מעיל - לא היו לו שרוולים. היא אמרה שאבא הביא לה פרווה מאפריקה והיא נתנה שיכינו לה ממנה את המעיל הזה. ניקו, חתכו, הוסיפו ביטנה כדי שיהיה נעים על הגוף. את יכולה לקחת את זה, היא הציעה, עלייך אף אחד לא יאמין שזה אמיתי.
היום כבר לא כל כך נעים ללבוש פרוות. זה לא אוזון פרנדלי, לא פוליטיקלי קורקט. פאק. לקחתי. היו לי זכרונות מאפריקה, בכיתי נורא בסוף.
אחרי כל פעם שלבשתי את המעיל בלי השרוולים נשארו עליי שערות מהנמר. נשרו. אחרי שנה שנתיים לא כל מעיל יפה כפליים. הרגשתי שאני הולכת בענן של שערות נמר. תמיד נכנסה אחת לאף, אחרות על ומתחת לחולצה. תליתי את המעיל בתוך שקית בד מיוחדת בארון.
מיד אחר כך פרסם המשרד לאיכות הסביבה אזהרה. יש ליבש מקורות מים עומדים ולהתגונן מעקיצות. יתוש הנמר האסייתי פלש לארץ מאפריקה.
