שיר:
מזוזה של שירים/ הרצל חקק

יְרוּשָׁלַיִם לְיַד הַדֶּלֶת. הַמַּשְׁקוֹף
מִתְקַלֵּף בְּשָׁעָה מְהַרְהֶרֶת. אוֹר
מִתְמַעֵט. הַמְּזוּזָה צוֹפָה לְמִשְׁמֶרֶת.
הָאֲוִיר נִרְאֶה שָׁקֵט. לְנֹגַהּ פָּנֶיהָ
צֶבַע הַשָּׁמַיִם נוֹטֶה.
זֶה הַזְּמָן לְכַפִּית שֶׁל קְדוּשָׁה
וּלְסֵפֶל צָנוּעַ שֶׁל תֵּה.
בִּלְבַב הַבַּיִת הַפָּשׁוּט
אֱמוּנָה צְפוּנָה רָחֲשָׁה.
הַקִּירוֹת חָשׁוּ אֶת הַכַּרְמֶל
שֶׁבְּנַפְשָׁהּ. בִּרְחוֹב צְפַנְיָה
גָּמְעָה הָחָצֵר אוֹרוֹת כְּמוּסִים
מִבַּעַד בַּרְזִלֵּי הַגְּזוּזְטְרָה
הַהֲרוּסִים. מִלִּים נִגּוּנִים
הִכּוּ כְּצִפּוֹר צִבְעוֹנִית
עַל הַחַלּוֹן הַכָּמֵהַּ.
יְדוֹבְבוּ יָמֶיהָ. קְסָמֶיהָ.
מֵרִצְפָּתָהּ הַבּוֹעֶרֶת הַנֵּר
תּוֹהֶה. שׁוֹאֵב מִן הַיֹּפִי הָאִי-נִרְאֶה.
פְּסוּקִים שֶׁלֹּא כָּבוּ. מַשְׁכִּים לְדַפֶּיהָ
מְחוֹז חֲלוֹמוֹת אָבוּד.
לִבָּהּ לְיַד הַמַּשְׁקוֹף. רוֹעֵד וְקַשּׁוּב.
שְפָתֶיהָ נָעוּ לָחֲשׁוּ. הַקִּירוֹת אֵינָם
מַחֲסֶה. וּבְקוּלְמוּסָהּ אֵינְסוֹף.
מִדַּם חַיֶּיהָ, נִיצוֹצוֹת.
זְרָעִים, מַעְיָנוֹת. הַכֹּל בְּמַלְמָלוֹת.
קְלָף גְּנוּזוֹת. שׁוּרָה
שׁוּרָה. שִׁירָה מְטַפְטֶפֶת מְזוּזוֹת.
בְּאוֹתָהּ שְׁכוּנָה, הַבָּתִּים וְהָאֲנָשִׁים
חִכּוּ נוֹאָשִׁים. לְעוֹד צְלִיל. לִצְפוּנוֹת
כּמוֹ "קִדּוּשׁ", "הַדְלִיקוּ נֵר". וּלְיַד טוֹטָפָוֹת
וּבָתֵּי עֲרָפֶל לֹא נִשְׁכָּח. שִׁיר זַךְ:
"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנַ"ךְ".
קְלַף הַמַּשְקוֹף מִתְנַגֵּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ
מְגִלָּה מוּאֶרֶת מִמַּחְבֶּרֶת.
שִׁירָתָהּ עַל חַיַּי, עַל הַבַּיִת. שׁוֹמֶרֶת.
הַשָּׁעָה הַנּוֹהֶרֶת חִוֶּרֶת. צֶבַע הַשָּׁמַיִם נָטָה.
סֵפֶל הַתֵּה שֶׁלָּהּ חַיֵּי קֹדֶשׁ שָׁתָה. לְרֶגַע
לֹא נָח. לְיַד הַנֶּצַח
צֹפֶן פָּנִים תָּמִים. פַּשְׁטוּת. שָׁבִיס
שֶׁל דִּמְדּוּמִים. יֹפִי נוֹשֵׁם. לְכָל שִׁיר
יֵשׁ שֵׁם. הוֹד מֵגֵן
בִּלְתִּי נִשְׁכָּח. רוֹאֶה חַיֵּינוּ
וְאֵינוֹ נִרְאֶּה.