שיר:
פרימוס ופתיליה, שתי נשמות/הרצל חקק
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל שְׁנוֹת הַחֲמִשִׁים
מְקֻדֶּשֶׁת בְּדִמְעַת תָּמִיד, בַּאֲנָשִׁים.
בֵּיתֵנו בְּלֶב תֵּבֵל, בֵּין שְׁתֵי נָשִׁים.
שֶׁכָּאן יָדַעְנוּ מַתְחִילִים כָּל הַנִּסִּים.
זוֹ וִיזִינָא רוֹזָה, קְמָטֶיהָ, שְׁבִילֵי חַיֶּיהָ
אֶל הַפְּתִילְיָה הַבּוֹטַחַת. אַלּוּמִינְיוּם זוֹהֵר, חִוֵּר.
הַפְּתִיל בְּיָדֶיה, טָבוּל בְּדֶלֶק, מִתְאַדֶּה וּמוֹדֶה
וּבוֹעֵר. יִקְרֶה לְאַט, הִיא לוֹחֶשֶׁת,
מְכַלָּה רֹעַ וּשְׁחוֹר. הַלֵּב לְעוֹרֵר.
בֶּחָצֵר שֶׁל וִיזִינָא חְנִינֶה אוֹר, אֵלֶּה גֶּחָלֶיהָ,
עֵינֶיהָ, הָאֲוִיר מַהְבִּיל אֵלֵינוּ, וָיָפָג לִבֵּנוּ.
דּוּד אַלּוּמִינְיוּם תָּנִיחַ עִם בְּגָדִים שֶׁכִּבְּסָה.
הַכֹּל עַל הַפְּרִימוּס, נִשְׁמָתָה נְמַסָּה,
סְנֶה מַבָּטָהּ, גּוּפָהּ מְהַסָּה, כַּמָּה הַמְּצִיאוּת קָשָׁה.
יָא שְׁכֶנְתִּי, שֶׁהַיְּלָדִים יִהְיוּ מְכֻבָּסִים,
הַטּוֹב יָבוֹא, יִהְיוּ הֵם לַאֲנָשִׁים.
שָׁחָה בְּסִינָר שָׁחוֹר, לָשָׁה כְּבָסִים, לְחָשִׁים,
וּמוּלָה הַמִּשְׁכָּן, וִיזִינָא רוֹזָה בְּחָלוּק לָבָן.
כָּל הַמַרְעִין בִּישִׁין לִפְתִיל
יִכְלוּ, לְעֵינֶיהָ תְּכֵלֶת. בְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים.
שִׂימִי לֵב לַיְּלָדִים, מַמְתִּיקָה רוֹזָה לְאִמָּא,
הַכֹּל יָבוֹא לְאַט, עַכְשָׁיו הֵם יְלָדִים,
תְּחַנְּכִי אוֹתָם, בְּנַחַת, הַזְּמַנִּים מִתְבַּשְּׁלִים.
בֵּין שְׂחוֹק לְחָשֵׁךְ,
יִגְדְּלוּ, כְּבָר לֹא בְּיָדַיִךְ, יִהְיוּ עַל רֹאשֵׁךְ.
שְׁתֵי נָשִׁים, אַחַת בַּפְּתִיל, מְרַקֶּדֶת
לְאִטָּה עִם הַפְּתִילְיָה קֹדֶש רוֹטְטָה.
הַשְׁנִיָּה דָּוָה אֶל הַדּוּד, בַּכְּבָסִים, יוֹקֶדֶת
שִׁבְעָתַיִם, פְּרִימוּס חַיֶּיהָ רוֹעֵד, שָׁלוֹש רַגְלַיִם.
וִיזִינָא חְנִינֶה שׁוֹלָה מִן הַדּוּד,
הַבְּגָדִים לַעֲבוֹדַת יוֹמֵנוּ, לַמֵּרוֹץ, לָעַבְדוּת.
וִיזִינָא רוֹזָה, בַּת חִיּוּך, בֵּין כֶּסֶה לִרְתִיחָה,
עָרֵב לַמַּלְאָכִים, מָזוֹן שֶׁל מְלוּכָה.
אִמָּא תְּחַבֵּק אֶת רוֹזָה, אַתְּ עִמִּי, כְּמוֹ אִמִּי,
וְתִלְחַשׁ לִחְנִינֶא, נְשָׁמָה, אַתְּ אִמָּא אֲדָמָה.
יְלָדִים הָיִינוּ, נָשַׁמְנוּ מִלִּים וְנָצַרְנוּ אַהֲבָה.
פְּתִילְיָה עֵדֶן נְסִיכָה, פְּרִימוּס פְּרִינְס
הַלֶּהָבָה. חַיִּים שֶׁלֹּא תַּמּוּ בָּנוּ, מְבַעְבְּעִים
רוֹחֲשִׁים, חֲמִימוּת מַעֲשִׂים, קֶסֶם נִסִּים.
