שיר:
לכתוב תפילה/ דוד ברבי

 

שׁוּב הוּא אוֹמֵר לִי תִּכְתֹּב שִׁיר

אֵיפֹה אַתָּה מִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה

שָׁאַל בְּטַעַם מְתוּקֵי הֶחָג

וְהוּא נִזְכַּר בַּפַּעַם הַהִיא שֶׁבִּקֵּשׁ

מַעֲלֶה אֶת הָרַף

הַפַּעַם תִּכְתֹּב תְּפִלָּה

וַאֲנִי שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ כְּבָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת

מַעֲלֶה בְּמֹחִי זִיכְרוֹנוֹת יָפִים מִשָּׁם

זִיכְרוֹנוֹת יַלְדוּת עִם אַבָּא וְסַבָּא

בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ בַּפִּנָּה שֶׁקְּרוֹבָה

לַהֵיכָל

שָׂמִים עָלַי אֶת יְדֵיהֶם וְאוֹמְרִים

יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ יָאִיר פָּנָיו אֵלֶיךָ

וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

וּמִי יָכוֹל לְהֵעָנוֹת לִתְפִלּוֹתַי

בְּאוֹר יוֹם כְּשֶׁמֹּחִי בְּתוֹךְ חֲלוֹם

וּמִי יָכוֹל לוֹמַר לִי מִמִּי לְבַקֵּשׁ

הֲרֵי כָּל לַיְלָה כְּמוֹ הַבְּרָכָה

בְּעַרְבִית

כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תְּסְבַּח עַלַאחֵיר              

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַבְקִיר 

וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי רַק לִהְיוֹת וְלַחֲווֹת

וְעוֹד כָּאֵלֶּה בַּקָּשׁוֹת

וּתְפִלָּה לִבְרִיאוּת שֶׁל חָבֵר

מִתְחַבֶּרֶת עִם רָצוֹן שֶׁיִּשָּׁאֵר

וּתְפִלָּה לִשְׁלוֹם קְרוֹבִים

וּלְמִי שֶׁלֹּא מַכִּירִים

לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַכַּדּוּר וְכוֹכָבָיו

לַיּוֹם בּוֹ נֵדַע לִחְיוֹת

לַיּוֹם בּוֹ נֵדַע לִצְפּוֹת

מֵהַצַּד וְלַחְשֹׁב   

עַל הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי