שיר:

גלי אדם/ יוסי בובה

רֶסֶס זֵעָה וּבֹשֶׂם

מְחַלְחֵל 

סֵבֶל.  

גַּלֵּי אָדָם 

כַּמַּלָּחִים נוֹהֲרִים  

בָּאִים בַּשְּׁקִיקָה 

אֶל חוֹף מְפֻשַּׂק

מְכַסִּים אֶפְשָׁרוּת 

גְּאוּלָה

בְּמֶלַח נְשִׁימָתָם

הַגַּסָּה. 

מוּל אֹפֶק נֵאוֹן

אֲחוּזִים זֶה בַּזֶּה

בּוֹעֲרִים עַד אֵפֶר,

שְׁלוּבִים בְּחַבְלֵי

מִיתָתָם הַצְּפוּיָה.

שֹׁבֶל אוֹּשְרָם 

מוֹתִיר שֶׁמֶץ  

בְּדִידוּת כְּפוּיָה  

שֶׁשּׁוּלֶיהָ בָּשָׂר 

וְרַדְרַד מְצַפֶּה 

לָאַנְקוֹל. 

סָב וּפוֹנֶה

לָאָחוֹר.

שֵׁפֶל.

 

כל הזכויות שמורות ליוסי בובה